Historias de משפחה

Every story begins with a letter, and some letters were never meant to be opened. Sealed Memories is a serialized tale about memory, loss, and the echoes of what we try to forget.

ולפעמים, אני עמוק מתחת לשמיכות. בחלק אחר בחיים שלי; חלק שלא דומה לחלקים הקודמים שלו, ולקודמיהם. ואני נזכרת, נזכרת ועולה לי חיוך, עולה לי חום בלב. עולה לי תחושה ישנה שכמוה אני לא יכולה להשיג באף מקום. אני צוחקת, מחייכת, מתכרבלת קצת עמוק יותר בשמיכות. אלו רגעים כאלה, רגעים שבמוחי מטושטשים, אבל אני מרגישה אותם, מריחה אותם, רואה אותם בדמיוני. ואני לא זוכרת אותם כל כך טוב, אבל אני יודעת שאלו רגעים שלא אשכח, מאנשים שלא אזכור. - חלק מן הפרקים כנראה יופיעו בלשון זכר, חשוב לציין שזה לא אומר דבר והפרקים מיועדים לכולם.

I used to think that we were the best family in this world. But i guess that i was wrong. My family is so fucked up that i couldn't figure out what the hell is going on. So, this is the story about my fucked up family. ******* hey guys! hope you will enjoy reading the story. tell me what you think, and vote for this story if you like. (:

יריד רועש וגשום, זקנה מיסתורית ומסר לא צפוי שמגיע.

16 ילדים חמודים בלהקה מתמודדים בעיות קיצוץ ובעיות יומיומיות בחברה ובחיים עצמם.

״מרטין, איפה אתה?״ משהו שונה בקול שלה. ״בדיוק הגעתי לאסוף את ברקי, הוא כאן לידי״ אני מלטף את שיערו הגולש ומצמיד אותו בחיבוק חזק לחיקי ״וממש היום הוא קיבל חגורה צהו...״ אני רוצה להשלים את המשפט בשביל שברקי ישמע שאני ואימא מאוד גאים בו אבל היא קוטעת אות דבריי ״מרטין. תשאיר אותו שם וצא החוצה לבד״.

אין תיאור, תקראו ותבינו כתוב בשיתוף פעולה

ההיתי ילדה רגילה עד רגע אחד, דפקו על דלת בייתי. פתחתי את הדלת וראיתי שם איש עם חליפה. והוא הודיעה בשורה ששברה את ליבי, הורי מתו... התחלתי להידרדר- לקחת סמ!ם, לצאת למועדונים כל הלילה, להשתכר... אבל זה לא מה שעזר לי נקלעתי לצרה איומה שאני לא יודעת איך לצאת מימנה, רכשתי אוייבים שמחכים לי בכל פינה לפעם הבאה שאפול אבל אני ? אני ריילי, ריילי ג'יימס וזה הסיפור שלי.