Истории עצב

זה לא רק סיפור על עצב. זה סיפור על לב שמרגיש יותר מדי, על עיניים שנושאות בתוכן עולם שלם - של זיכרונות, של שתיקות, של רגעים קטנים שאף אחד לא ראה. זה סיפור על ילדה שגדלה מהר מדי, שלמדה שכשאין מי שיבין אותך - את צריכה להבין את עצמך. על לילות ארוכים שבהם הדמעות נופלות בלי קול, על הבקרים שאחרי, כשצריך לקום, להתלבש, ולחייך כאילו כלום לא קרה. "עין עמוקה" הוא סיפור על עומק רגשי - כזה שלא נוצץ, אלא כואב. על מבט אחד שמכיל גם אהבה וגם פחד, גם שקט וגם סערה. זה סיפור על אדם שמסתכל במראה ורואה לא רק את עצמו - אלא את כל מה שעבר עליו, כל מה שנשבר, וכל מה שעדיין מחזיק. זה סיפור על הישרדות רגשית. על הכוח למצוא יופי גם כשהלב עייף. על ללמוד לחיות עם הסדקים, לא כי אין ברירה - אלא כי בתוכם מסתתר האור האמיתי. זה סיפור על עיניים שכואבות, אבל גם מבינות. על שקט שמדבר חזק יותר מכל צעקה. על עומק שאי אפשר להסביר במילים - רק להרגיש.

Just fucking read it. It's took me a while to put this shit out of me. And give a vote ⭐️ if you like.