Nameless | סיפור ללא שם

לילה רצה ורצה. היא לא חשבה על דבר. רק לברוח משם, רק לצאת משם.
הלילה השחור סגר עליה, מגן עליה מפניהם. מגן עליה מעצמה.
היא המשיכה לרוץ, מדלגת מעל מכשולים בדרכה, לא מעיפה מבטים לאחור.
נעליה רמסו כל דבר הנקרה בדרכה, משתדלים להרעיש כמה שפחות.
לא לחשוב עליהם. לא לחשוב על כלום.
להמשיך לרוץ.
לעבור את הגדר הזאת שם, רק עוד כמה מטרים...
בום.
דבר מה קשה נתקל בלילה מאחור והיא נפלה קדימה.
בלי להסס שלחה את רגלה אחורה והפכה את היוצרות, כך שיכלה לראות מה היה הדבר שנתקל בה מאחור.
היא הספיקה לקלוט רק עיניים כחולות ועמוקות מביטות בה במבט שלא הצליחה לפענח, וחשבה כי הנער השוכב מתחתיה ינסה להשתחרר מאחיזתה בקרוב. בקרוב מאוד, אפילו.
אך היא טעתה.
הנער לא זז. עיניו הכחולות צדו את עיניה ונדדו מטה יותר אל התליון העוטף את צווארה. הוא נראה מהורהר.
"מי אתה?" שאלה לילה בחשד, דרוכה להכות ולברוח בכל רגע.

~

תודה למיה המושלמת על הכריכה המושלמתתתת הזאת ❤❤ @whobypassion