His bestfriend

והוא שוכב לידי,שוב אני לא יכולה להוריד את המבט שלי ממנו.
שנינו שוכבים על הדשא הרך,מביטים על הכוכבים,יכלנו לשכב ככה ולהסתכל עליהם שעות,וזה בכלל לא היה מזיז לנו.
"על מה את חושבת?" הוא שאל
לא ידעתי מה לענות לו,קפאתי במקום. הרגשתי צורך להגיד לו את זה,את כל מה שאף פעם לא העזתי לומר,רק רציתי להוציא ממני את נהר הרגשות ששטף לי את המוח.אבל כזאת אני,פחדנית,וכנראה שאף פעם לא אשתנה.
"סתם,מחשבות אתה יודע,מחשבות על העתיד,על מה שיבוא"
"ומה את חושבת שיקרה בעתיד?" הוא הביט בי מחויך וליטף את הלחי שלי,לא רציתי שזה ייפסק לעולם.
"אל תדאג,גם בעתיד אתה עדיין תהיה החופר שלי"צחקתי.
"שמח לדעת" הוא גיחח,בהיתי בו לרגע
'אם היית יכול לראות שאני האחת שמבינה אותך,בשבילך פה כל הזמן,איך אתה לא רואה את זה,שאתה שייך לי?'