אגדת החיים

"היו היה נסיך ונסיכה אי שם בממלכה רחוקה מאוהבים עד
השמיים "

סטופ.

זה מה שילדים חושבים כשקורה כשגודלים.. מוצאים את האחד או האחת.. מתחתנים וחיים באושר ובעושר ..

ובלה בלה בלה.

זה לא ככה. לפחות לא אצלי. לי אין אהבה, אין אושר ובטח שבטח אין עושר.

הבעיה לא אצלי, זה לא שאני לא אוהבת. אני אוהבת. והרבה.
אבל הם לא אוהבים אותי. אף פעם!
כי תמיד יש איזה ירדן פאקצה, שלוקחת את המבט של כולם למרות שיש לה חבר,
והוא הכי שווה בבית ספר.

זה ברור. הם הכי סינדרלה והנסיך. (ומבטיחה לכם שבחיים שלכם לא ראיתם נסיכה כזו מכוערת)

רק מקווה שב-סוף הזה נשברת הנעל, והזכוכיות הם אלה שנכנסות לה לרגל, ולא הנעל.