חודשיים וחצי בהונגריה

היימיש שנא טיסות. הוא שנא טיסות שמתעכבות. הוא שנא לבלבל את המזוודה שלו עם מזוודות של זרים. הוא שנא את הדיכאון שלו. הוא שנא את ההורים שלו, ששלחו אותו לחופשת הבראה לא אפקטיבית בבודפשט.
אלכס אהב הרפתקאות. הוא אהב ללכת לאן שהחיים לוקחים אותו, ואם החיים בכיוון של בודפשט, אחרי שהחברה שלו זרקה אותו- אדרבא. הוא אהב לפגוש אנשים חדשים ומעניינים, ואהב לנסות לגרום לאנשים החדשים והמעניינים להתאהב בו, במיוחד אם אותם אנשים עסוקים בדיכאון הקליני שלהם מכדי לשים לב לעולם היפהפה ומלא הצבעים שמסביבם.
חודשיים וחצי של שירה, שיחות, ארוחות ערב, התאהבות מפתיעה, וירידי רחוב מקסיקניים ישנו את הדרך שבה הם רואים אחד את השני, ואת החיים עצמם.