#מקום ראשון ברומנטיקה 23/7/2017
״תעזוב אותי!״ צרחתי את נשמתי ונאבקתי בידיו השריריות ״תעזוב אותי דיי דיי אני שונאת אותך!״ צעקתי שוב ודמעות ירדו מעיניי כאב לי כל שריר בגוף,
הסתכלתי עליו וראיתי את ההבעה הרצחנית שעל פניו.
הוא שחק אותי לקיר והצמיד את ידיי מעל ראשי , לא יכולתי לזוז.
הדפיקות לב שלי התגברו והנשימות שלי התקצרו.
הוא נצמד אלי והתקרב אל אוזני ״את שלי״ הוא לחש בשעשוע וצמרמורת עברה בגופי, הזעתי והלחץ והכאבים רק התגברו.
הוא שיחרר אותי במכה והוא כיוון את האקדח לכיוונו ״אל תפגע בו! בבקשה״ צרחתי כל כך חזק ניסיתי לרוץ לכיוונו אבל האנשים שלו תפסו אותי בחוזקה ולא נתנו לי את היכולת לזוז.
הוא כיוון את האקדח אליו ונשמע קול ירייה..
סול בת 20
שהמשפחה היחידה שנישארה לה היא אחותה הקטנה בת ה-5 ששמה לונה . אבא שלהן היה אבא מכה, מתעלל ושותה.
עד שיום אחד החליטו לברוח ממנו.
אמא שלהן נפטרה כאשר סול הייתה בת 15
וכרגע הן גרות בבית קטן וצפוף הניראה כמחסן.
בגלל מצבן הכלכלי הקשה סול עובדת בשתי עבודות כשלונה הקטנה בבית לבדה.
הכל היה בחייה של סול שגרתי והרגלי עד שהוא הגיע, האיש שכולם מוצאים בו איימה.
״אתה חושב שנתגבר על זה?״ שאלתי אותו ברכות,
הוא הביט לי בעיניים ועצב התנוסס על פניו ״אנחנו נתגבר.״Todos los derechos reservados