״תגידי את מתנהגת ככה לכולם?״ הוא אומר מלא בעצבים, וברור שהוא לא מראה את זה, הוא יודע להתאפק. אני מעריצה אותו.
״לא, לא לכולם.״ אני מרימה את מבטי היישר לעיניו של שון, בוהה בו, רואה את שון שלי. יותר נכון מחפשת. ראייתי נעשית מטושטשת, גרוני חנוק מדמעות. אני משפילה בחזרה את מבטי לכיוון הרצפה המלוכלכת והדהוייה. ״רק אליך״ אני עוצרת בשנייה את דמעותיי, אומרת את מילותיי האחרונות שהוא ישמע ממני בקול ברור ויציב ונעלמת משם. אני אמנם בורחת, אבל לא משון שלי, אלא משון החדש. שמא אקרא לו עכשיו שון וואייט?
הוא בטח כן שונא אותי, ממיר את מילותיו, ולבטח הוא לא מבין מה נהייה ממני.
סיפור המסתכל דרך תקופות שונות. מצד אחד זה הוא, יפה התואר, הממיס כל בן אדם, לטוב ולרע, שון וואייט, המוכר גם בתור עורך הדין הטוב ביותר באזור. מצד שני הלא היא הבחורה הכי חזקה, מדהימה, שלא תוכל לעמוד בפניה, אפריל ווקר
הכל עניין של זמן,עד שהפצעים יחלימו והכל יחזור לקדמותו.
השאלה,אם הזמן הזה קרוב יותר מתמיד או מתרחק הרחק מכל האהבה הגדולה שהייתה לדניאל ו אביאל?
הכל נהרס להם בין הידיים,אך האם הידיים האלו יצליחו לתקן את הכל או רק להרוס יותר ויותר?
•תכנים מיניים וכל השאר.