'שי שלי...' היא אומרת לי, עם מבט עצוב על פניה, שחיוורות יותר מתמיד.
איך היא מעיזה?
תקומי שי.
פשוט תקומי.
'אל תגידי לי שי שלי! אני לא רוצה לשמוע! השארת אותי לבד בעולם, בגיל כזה, אין לי אף אחד עכשיו, אני לבד בעולם הזה, אין לי אמא שתדאג לי, ואבא שיגן עלי! אפילו אחים אין לי עכשיו! חיי נהרסו, ואני רק רוצה שתזכרי דבר אחד אמא.'
'שהכל? קרה אך ורק באשמתך.'
צרחתי כל כך חזק.
הוצאתי את נשמתי, את האבן שישבה לי על הלב. את כל הכאב שהרגשתי, שחיי בתוכי.
'אני לא-' היא התחילה להגיד במבט מלא רחמים וצער, אך זה לא מעניין אותי.
'אני לא רוצה לשמוע' קטעתי אותה, רצה לעבר שביל האור,
במקום לא מוכר חסר משמעות, חסר ערך, מקום הבדידות, שככל שהייתי בו יותר זמן, הרצון למות התגבר והתגבר מרגע לרגע.
שי בת ה-12 נאלצת לחיות חיים ללא המשפחה, חודשיים שלמים לנדוד מרחוב לרחוב, עד ש..
°אחריות הקורא בלבד
°מומלץ מגיל 13
°תכנים מיניים
°שפה גסה
כל הזכויות שמורות ל
מאפיונר מרושע- ספר ראשון בסדרת המאפיונרים האפלים של ניו יורק מתוך 4
57 parts Complete
57 parts
Complete
הוא בא לנקום, אבל במקום זאת קרה משהו בלתי צפוי...
היא לא ידעה איך ולמה, אבל אז זה קרה...
הרגשות החלו להתערב והמילים התחילו להסתבך.
האם הוא ינקום? או יוותר? או שהוא בכלל התאהב?
היא תצליח לברוח ממנו? היא תרצה ללכת או להישאר? אולי היא בכלל תתאהב עוד יותר?