קשת שחורה לבנה (BoyXBoy)

•הושלם•
לצערו של איתי, בשבילו אהבה היא מילה נרדפת לכאב. זה מה שקורה אחרי שנדלקת על סטרייט בגיל חמש, וגילית שאתה מאוהב בו בגיל שתיים עשרה. כן, זה היה אכזרי.
מה הוא לא עשה בשביל אוראל? בשביל שהוא יבחין בו? איתי שתה, עישן, הנמיך את השפה שלו לסלנג מרוצץ, הכל כדי להתקרב אליו. והוא סוף סוף היה חבר שלו, הוא היה קרוב אליו.
...אבל אוראל עדיין היה סטרייט, וכמו כל סטרייט, הוא מצא את הבחורה הסטרייטית שהתאימה לו כמו כפפה ליד. איתי ממש רצה לשנוא אותה, אבל הוא פשוט לא. באמת, זה היה בסדר אם אוראל לא היה מאוהב בה - אבל זה היה כל כך שקוף, ו...זה לא כאב בכלל.
אז כן, איתי דיבר עם גיא שנייה אחת ושנייה אחרי בכה כמו מתבגרת שקיבלה מחזור בפעם הראשונה. הוא חשב שהגיע לו את זה.

מהצד השונה של הספקטרום, גיא הכיר את איתי כמעט נצח. הוא היה דרמה קווין, מלא ביטחון, מעשן, שותה, משוויצן. איתי היה רהוט להפליא וזה נראה כאילו כל תשומת הלב ישר קפצה אליו כשהוא נכנס לחדר (גיא בהחלט ידע שהעיניים שלו תמיד קפצו אליו). איתי התמיד חזק, תמיד שמח.
כלומר, זה מה שהוא היה אמור להיות... אבל אז, באמצע שיחה תמימה, איתי-השמח-תמיד התפרק ובכה בפעם הראשונה כאילו כל המשפחה שלו מתה בתאונה טראגית. פתאום, גיא גילה אדם שונה לגמרי ממי שהוא חשב שהוא הכיר.