ג׳ראלדין

מאז שהיה בן ארבע עשרה ואחותו שלוש עשרה, ריידר לא יכל שלא להבחין בחברתה הטובה ביותר, ג׳ראלדין. היא היתה מתוקה, בעלת שיער שחור (שלאחר מכן נצבע לאדום), עור חיוור ועיניים חומות-ירוקות. תווי פניה היו עדינים ונראו כיצירתו של אומן - יחודיים לה. הוא שם לב אליה במשך השנים וראה אותה מתפתחת ומתבגרת, הופכת ליפה ומושכת יותר ויותר ככל שהזמן עבר. כשהיה בן שבע עשרה, אמר לראשונה את מחשבותיו לאחותו.

פרנצ׳סקה מעולם לא היתה האדם הרגיש ביותר בעולם. בתור אחותו של ריידר, הוא לא ציפה ממנה להרבה - אך היא הפתיעה אותו כאשר אסרה עליו להתקרב לחברתה לחלוטין. בכל פעם ששאל אותה על כך, המציאה תירוץ חדש. ׳היא לא מעוניינת בקשר׳, ׳היא היתה אומרת לי אם היתה מעוניינת בך, אני לא רוצה שתיפגע׳ ו׳היא דלוקה על מישהו אחר׳ היו רק חלק מהמגוון הרחב של תירוצים אלו. ריידר לא הבין למה אחותו כה שונאת את הרעיון שלו ושל חברתה ביחד, אך החליט לפעול גם בלי אישורה. אחרי הכל, היא רק מגוננת על חברתה ואחיה מפני פגיעה, לא כך?

לפחות כך חשב, עד לאותו היום בו גילה שלא הכל כפי שנראה בתחילה.