הוא ממשיך, וממשיך ככה כבר שלוש שנים. שלוש שנים שאני שואלת את עצמי, למה? מה עשיתי שזה מגיע לי?
אני בחיים לא הייתי שייכת ונראה שבחיים גם לא יהיה.
החיים שלו ממשיכים להסתובב. בחורות, אלכוהול, זיונים, ציונים טובים, כסף, כל מה
שאדם רק מאחל לעצמו.
הוא חלאה, בתוך גוף של מלאך.
בעוד שהחיים שלי עוצרים, אין לי. אין לי משפחה, חברים, אנשים שאהבו אותי. הרחוב, הוא הדבר היחידי שנותר לי לחכות לו.
אני צוללת עמוק מידי...
אני עלולה לטבוע...
אולי זה יהיה הכי טוב, אם אני אשכח.
ואולי אני אראה לו שאני לא נשברת בכזו קלות! שאני לוחמת. (?)
הגעתי לכאן, כל מה שנותר לי זה להילחם. אני לא מוותרת
אני אצליח להפוך עולמות, אבל הכי חשוב אני אצליח לשפר את העולם שלי.
הגלגל עוד התהפך!
"מה את עושה מלאכית? את תהרסי אותנו...״ הוא לחש ונשק לשפתי התחתונה, "את תהרסי אותי." הוא עבר לנשק את העליונה ברכות וגרם לי להיאנח מעט.
"זה בסדר," לחשתי בחזרה.
"אני יודעת שתהרוס אותי קודם.״
~~
אביאל אסולין חזר לארץ אחרי שהות ממושכת בשיקאגו, הוא חוזר לישראל ובעל כורחו מתיישב בכיסאו של אביו האהוב שנרצח, כשהרצון לנקמה בוער בדמו וכל האמצעים יקדשו את המטרה והיא לתפוס את הרוצח.
הוא מבין שעליו להחזיק את האימפריה שאביו בנה בשתי ידיו, כל דרום הארץ שייכת לו, הכל בידיו עם כוח עצום ונקמה בלתי מרוסנת.
אביאל נשבע שלא ינוח עד שמי שרצח את אביו לא יהיה קבור עמוק באדמה.
שוהם היא בחורה אסרטיבית וחכמה, בעולם בו אביה הוא ראש משפחת הפשע המפורסמת באזור היא נאלצת לנתב לעצמה בכוח חיים נורמלים הכוללים חיי חברה נורמטיביים, התרחקות שיטתית מהעסק המשפחתי ואפילו עבודה פשוטה כמלצרית בבית הקפה האהוב עליה בשכונה.
כשאביה האהוב נשלח לכלא, אחיה הגדול ליאב תפס את מקומו.
ליאב האימפולסיבי וחמום המוח עושה טעות והיחידה שיכולה להוציא אותו מזה היא שוהם.
כשאביאל פוגש בשוהם הוא מבין שנקמת הדמים שלו תהיה קשה ומסובכת משחשב.