
אני מזיעה, אני יכולה להרגיש את טיפת הזיעה שבמצח שלי מתגלגלת לה לאט, מגרדת ומציקה בזמן שהיא מוצאת את דרכה ומגיעה לקצה אפי, רועדת לה בקצה, מאיימת ליפול עד שזה קורה והיא נופלת על משטח הפרקט שעליו אני נמצאת. זה רק מלהיט את הגוף שלי להמשיך. השיר עומד להיגמר וצעדי התנועות שלי מהדהדים בחלל הקטן של הסטודיו עד שאני שומעת מחיאות כפיים מכיוון הכניסה ואני עוצרת, אני מסיטה את מבטי לכיוון הרעש של מחיאות הכפיים ורואה אותו. בחור גבוה ורחב כתפיים, עיניו כחולות כמו הים והן בוהקות בזמן שהוא מחייך אלי כשאפו הסולד מתקמט, חיוך רחב עם שיניים ישירות וזקן קצר ובהיר מעטר את פניו הלבנות. שתי גומות מופיעות מבעד לחיוך והדבר משווה לו מראה ילדותי וצעיר, אך עם הזקן ובגדיו הכוללים סקיני ג'ינס צמוד, חולצה שחורה וז'קט עור שחור, הגומות הופכות אותו למושך, לסקסי ולבעל מראה אפיל ומסקרן. אני מביטה בו וידיי משתלבות אוטומטית בחיוך רוגז וציני, "קיבלתי את הסטודיו באישורה של סת' לכל היום, אין לך מה לעשות פה." הוא מביט בי כשהחיוך אינו יורד מפניו, האש בי מתלהטת ואני רק רוצה שהוא ילך. "אני מצטער להפריע לך עלמתי," הוא מתחיל, קולו עמוק ומעט צרוד. "אבל סת' שלחה אותי לכאן, היא ביקשה ממני לעזור למישהי ולהיות בן-זוגה לריקודים, היא מנסה להתקבל לאקדמיה לרTous Droits Réservés
1 chapitre