אליסון ג'ון, ובקיצור אלי, יפיפייה בת 17 שיער שטני ועיניים כחולות ממש כמו קריסטל, ממלצרת ב'טארלנורו' מסעדת יוקרה במנהטן, שאנשים מחכים בתור כדי להתקבל לשם, ולבסוף היא הצליחה, אלי, לומדת ב'קולטון היל', ובגלל שהיא מקבלת משכורת נאה וטיפים מכובדים למדי, היא מצליחה לממן את לימודיה, ואת השכירות של דירתה, אולם בקושי רב.
ג'יימס קונור, בן 24 וכבר מחזיק בעיר מנהטן אבל לא רק בה, המיליארדר, השחצן, השוביניסט ויפה תואר.
אבל כל היופי הזה לא שווה את האופי הזבל שלו, לפחות כך אליסון חשבה כשפגשה את ג'יימס, עיינים ירוקות שאפשר לתבוע בהן ושיער חום בהיר ומעט זקן, המסודרים בצורה מושלמת.
ג'יימס הוא לא טיפוס של אהבה, גם לא לאחר שפגש את אליסון, הוא אולי לא מוכן לוותר עליה, אבל הוא מפרש את ה'אהבה' שלו בצורה אחרת לגמרי.
קריאה של סיפור זה אינה באחריות הכותבת, אלא באחריות הקורא בלבד. הסיפור הינו מכיל תכניים מיניים מפורטים, סיפור זה להמלצתי מגילאי 16+.
XOXO L.
חבבתי אותו, חיבבתי אותו ממש אבל הוא לא אותי.
הוא פגע בי וראה בי כתכשיט.
הוא ניצל את התמימות שלי והשאיר אותי מצולקת.
הייתי חיה פצועה ובודדה, אבל מלך האריות בא להציל אותי.
הוא שמר עליי, הוא הגן עליי. הוא אהב אותי.
רגש שלא הייתי רגילה לקבל.
קפטן הרוגבי היה שלי ואני הייתי שלו, וידענו את זה גם מבלי להגיד את זה.
****
היא הייתה כל כך יפה.
מלאך שפגשתי במיקרה.
אבל כשבחור פגע בה והשאיר אותה חסרת אונים לנגד עיניי, אחותי הקטנה עלתה לי לראש, ואני ראיתי את עצמי הופך לרוצח.
היא כל כך פגיעה ואני רציתי להיות זה שיגן עליה.
אמבר הייתה מקום הרוגע שלי ונקודת החולשה שלי, מה שסיכן אותי הרבה פעמים.
הילדונת ואני אנשים שונים לגמרי, אבל עדיין משלימים זה את זה כמו פאזל.
אני לא רואה את עצמי בלי המלאכית מגן עדן.