Beautiful pain

ג׳סיקה ואני עבדנו קשה באותו הערב,
ערבי יום שישי במסעדת נייטינגהייל עמוסים מאוד.
מלצרתי ומלצרתי, כבר כמה שעות טובות. בלי לשים לב השעה הייתה כבר קרובה לשעת הסגירה. ״ערב קשוח הייתי אומר״ זרק מארק מאחורי הבר, ״ערב מטורף הייתי אומרת״ זרקתי גם אני לאוויר. ג׳ס התישבה ליידי והשעינה את ידיה על הבר בפנים מחויכות. ״מה פשר החיוך הממזרי הזה?״ שאלתי אותה כשחיוך כזה עלה גם על פני כאות הזדהות, ״כלום״ היא ענתה והביטה בפניו של מארק, הוא התקרב לעברה ונשק לשפתיה. הסתובבתי בכיסאי ושמעתי לחשושים. ״מה קורה איתכם שניכם! אתם לא יודעים שזה לא מנומס לשמור סודות בחברה?״ אמרתי בעצבים. ״זה לא סוד,״ ענה מארק, וג׳סיקה סתמה את פיו בידיה ואמרה לו להיות בשקט.
קמתי מכסאי והשענתי את ידי על הבר, הנחת רווחה בקעה מפי בקול חזק משהתכוונתי.
ואז זה היכה בי. הוא ישב בשולחן 8 וחייך את החיוך המקסים שלו....