Story cover for התמונה/ selfie by SvetlanaMann
התמונה/ selfie
  • WpView
    Reads 7,830
  • WpVote
    Votes 406
  • WpPart
    Parts 41
  • WpView
    Reads 7,830
  • WpVote
    Votes 406
  • WpPart
    Parts 41
Complete, First published Oct 21, 2017
Mature
כשנתן שלח את התמונה שלו באפליקציית היכרויות הוא לא ציפה שהבחורה שיכיר תכניס אותו לתוך עולם אחר.  בדרכו החוצה הוא נאלץ לקבל את היעוד החדש שלו, לגלות את כוחותיו ולהבין מה היא אהבה ומה היא נאמנות. 
התמונה הוא סיפור מתח אירוטי בעל אלמנטים על טבעיים.
All Rights Reserved
Sign up to add התמונה/ selfie to your library and receive updates
or
Content Guidelines
You may also like
מיועד ערפד by _BOOKS_2828
31 parts Complete
~גמור~ תקציר: אחי תמיד שימש לי כדמות הורה - גם כאבא, וגם כאמא. לא הייתה לו ילדות של ממש, כי מהרגע שנולדתי, הוא ועוזרת הבית טיפלו בי במסירות. וההורים שלנו? הם מעולם לא התעניינו בנו. כל חיי הרגשתי כעול, והוא ניסה להסתיר את חוסר האכפתיות של ההורים שלנו מפני - עד שהייתי מספיק בוגרת להבין בעצמי. ברגע שיכולנו, עזבנו אותם. אם אני נטל, אני לא רוצה להיות ליד מי שרואה בי כזאת. אבל זה עדיין כואב. מתאו, הבעל של אחי, הרג את אבא שלי. הייתי אמורה להרגיש משהו - כעס, צער, אכזבה - אבל לא הרגשתי כלום. אפילו דמעה לא ירדה. גרהם היה שם בשבילי, עד שגם הוא עזב. למה כולם עוזבים אותי? מה יש בי שדוחף אנשים להתרחק? הסכמתי שישתה מדמי, אז למה פתאום ניתק קשר? כנראה שאי אפשר להכריח מישהו לאהוב אותך - אבל זה לא מקל על הכאב. וכמו ההורים, גם הוא איכזב. והיום, שוב עולה בי המחשבה: אם אמות - מישהו בכלל ישים לב? מישהו יבכה? חוץ מנוקס? ❦ ספר שני בסדרת מיועדים, קדם לו המיועד שלי. ❦
You may also like
Slide 1 of 10
מיועד ערפד cover
חלקים cover
Love&Bad blood cover
כריכות לספרים ללא תמורה cover
הנפילה  cover
Hynmar | היינמאר cover
השטן שלו (2) cover
קארמה  / אמנדה cover
רק אהבה מנצחת⁦❤️⁩ cover
ראשת המאפיה cover

מיועד ערפד

31 parts Complete

~גמור~ תקציר: אחי תמיד שימש לי כדמות הורה - גם כאבא, וגם כאמא. לא הייתה לו ילדות של ממש, כי מהרגע שנולדתי, הוא ועוזרת הבית טיפלו בי במסירות. וההורים שלנו? הם מעולם לא התעניינו בנו. כל חיי הרגשתי כעול, והוא ניסה להסתיר את חוסר האכפתיות של ההורים שלנו מפני - עד שהייתי מספיק בוגרת להבין בעצמי. ברגע שיכולנו, עזבנו אותם. אם אני נטל, אני לא רוצה להיות ליד מי שרואה בי כזאת. אבל זה עדיין כואב. מתאו, הבעל של אחי, הרג את אבא שלי. הייתי אמורה להרגיש משהו - כעס, צער, אכזבה - אבל לא הרגשתי כלום. אפילו דמעה לא ירדה. גרהם היה שם בשבילי, עד שגם הוא עזב. למה כולם עוזבים אותי? מה יש בי שדוחף אנשים להתרחק? הסכמתי שישתה מדמי, אז למה פתאום ניתק קשר? כנראה שאי אפשר להכריח מישהו לאהוב אותך - אבל זה לא מקל על הכאב. וכמו ההורים, גם הוא איכזב. והיום, שוב עולה בי המחשבה: אם אמות - מישהו בכלל ישים לב? מישהו יבכה? חוץ מנוקס? ❦ ספר שני בסדרת מיועדים, קדם לו המיועד שלי. ❦