31 parts Complete ~גמור~
תקציר:
אחי תמיד שימש לי כדמות הורה - גם כאבא, וגם כאמא. לא הייתה לו ילדות של ממש, כי מהרגע שנולדתי, הוא ועוזרת הבית טיפלו בי במסירות. וההורים שלנו? הם מעולם לא התעניינו בנו. כל חיי הרגשתי כעול, והוא ניסה להסתיר את חוסר האכפתיות של ההורים שלנו מפני - עד שהייתי מספיק בוגרת להבין בעצמי. ברגע שיכולנו, עזבנו אותם. אם אני נטל, אני לא רוצה להיות ליד מי שרואה בי כזאת. אבל זה עדיין כואב.
מתאו, הבעל של אחי, הרג את אבא שלי. הייתי אמורה להרגיש משהו - כעס, צער, אכזבה - אבל לא הרגשתי כלום. אפילו דמעה לא ירדה.
גרהם היה שם בשבילי, עד שגם הוא עזב. למה כולם עוזבים אותי? מה יש בי שדוחף אנשים להתרחק? הסכמתי שישתה מדמי, אז למה פתאום ניתק קשר? כנראה שאי אפשר להכריח מישהו לאהוב אותך - אבל זה לא מקל על הכאב. וכמו ההורים, גם הוא איכזב.
והיום, שוב עולה בי המחשבה: אם אמות - מישהו בכלל ישים לב? מישהו יבכה? חוץ מנוקס?
❦ ספר שני בסדרת מיועדים, קדם לו המיועד שלי. ❦
