חשבתי שאני המשוגעת
  • Reads 1,090
  • Votes 11
  • Parts 6
  • Reads 1,090
  • Votes 11
  • Parts 6
Ongoing, First published Nov 12, 2017
אמה אליוט בחורה בודדה ולא רגילה שאובססיבית לבחור בשם קורט אליוט ,בחור שכולם אוהבים ומעריצים! בחור רגיל .... או שלא?
אמה מגשימה את חלומה הגדול וכשהיא חושבת שהיא כבר יוצאת מסיוט אחד 
היא נכנסת לאחר
לסיוט שבחיים לא ציפתה לו
 * אזהרה :הסיפור כולל שפה גסה פגיעה עצמית ואלימות ומיניות
All Rights Reserved
Sign up to add חשבתי שאני המשוגעת to your library and receive updates
or
#35מותחן
Content Guidelines
You may also like
דאונטאון - downtown by dawNEway
50 parts Complete
"מי לעזאזל לחץ על כפתור האושר במקום על כפתור ההשמה העצמית?" זאת הייתה השאלה האחרונה לפני שהכל התפרק לגמרי. ברוכים הבאים לדאונטאון - עולם שלם המתרחש מתחת לפני הקרקע, אגדה שנדמה ששכחו אותה בני האדם וגם האלים. בין תחנות רכבת נטושות, רציפים חשוכים וקרונות חלודים, מסתתרת קהילה חבויה, סודית ומרתקת. עשרות אנשים שנסיבות חייהם הביאו אותם לכאן, העבר שלהם הוכתם, ההווה מתמוסס בין הידיים והעתיד חסר סיכוי. אך כאן, בין הקרונות החלודים כולם מקבלים הזדמנות שווה וכאן גם נוצרה להם מטרה אחת משותפת: להפוך את המקום השבור הזה לבית. אריקה, יחד עם לוקה, לורה, אנסטסיה וג'ורג' הקטן, שוקדים כבר כמה שנים על בניית חייהם מחדש. הם שיפצו את הקרונות, האירו את המנהרות האפלות, והחזירו ניצוץ של תקווה למקום שאיש לא האמין בו, אך ממש כשהם חושבים שהם מצאו את מקומם ואת השלווה שמגיעה להם, בעיות מתחילות לצוץ. שקרים, בגידות ואהבות נכזבות מכתימים את הרציפים בדם, הלילות הפכו סוערים ולבנים והלב לא שקט. זאת לא הפעם הראשונה שמשברים נוצרים בעיר התחתית, אך הפעם - הפעם אפילו הקירות לא מחזיקים מעמד וכשהזמן מתקתק והכל מתפורר, נותר רק לשאול, מי יהיה הראשון שיגרום לדאונטאון ליפול?
You may also like
Slide 1 of 10
האקס השומר שלי cover
דברים שקרו לי מאז שיצאתי מהארון  cover
His angel of death-מלאכית המוות שלו cover
Melody&Roei cover
דאונטאון - downtown cover
סיפורי סקס cover
Never yours  cover
𝘆𝗼𝘂'𝗿𝗲 𝗺𝗶𝗻𝗲  • 𝘁𝗮𝗲𝗸𝗼𝗼𝗸• cover
she is mine cover
המשיכי לנשום cover

האקס השומר שלי

12 parts Ongoing

איתן בראון החיים שלי תמיד היו על הקצה. אחרי שהיילי עזבה, הרגשתי כאילו כל מה שנוגע בי מתפורר. לקחתי את זה קשה, אבל הציניות תמיד הייתה כתר הגנה. חייתי בשגרה, בהימנעויות, כאילו אני יכול לברוח ממה שהיה, אבל הפגישה איתה שינתה הכל. היא עדיין שם, בתוך הראש שלי, כמו סימן שאלה שלא נפתר. עכשיו אני צריך להחליט - האם אני מוכן להילחם עלינו שוב, או ששני עולמות שונים יותר מדי בשבילו? היילי ווטסון עברו שמונה שנים, והייתי בטוחה שהעבר נשאר מאחור. פתחתי דלתות חדשות, בניתי חיים חדשים, והסתרתי את הכל. לא דיברתי עליו, לא רציתי לזכור אותו. אבל כשפגשתי אותו שוב, כל העולם שלי סבב אליי - הוא לא השתנה, ואני לא השתניתי. הרגשתי את זה ישר, את החיבור, את האנרגיה הישנה, וידעתי שאין דרך לברוח מהתשובות שאני חייבת לעצמי. הוא לא מוכן להודות בזה, אבל אני אעשה כל מה שצריך כדי שהוא יראה את זה.