יי אני שיר, אני בת 13 , יש לי בעית גדילה, זאת אומרת שאני נמוכה לגילי ולא מתפתחת מהר בכלל... אני בערך מטר 40 , שיער שמגיע עד החלק התחתון של הגב, גלי. אין לי חבר על אף שאני מאוד רוצה. אין לי אחים, רק 5 והם חורגים, שלושה מהנישואים הקודמים של אבי,גרים עם אמם בספרד, ואז אבא שלי הכיר את אבי וילדו אותי, ואז הורי התגרשו ואבי התחתן עם אישה חדשה וילדו ילדה אחת, הם גרים יחד בארצות הברית . החמישית היא מהנישואים הקודמים של האישה שנשואה עם אבי עכשיו. אני יודעת, זה מסובך, לפעמים זה מרגיש לי כאילו משחקים בי, שאני כלי משחק, שאני יכולה בכל רגע לפרוש מהמשחק ולחזור לחיים הרגילים שלי. אבל לא, אלה החיים שלי, מרגיע אותי להכיר ולדעת שיש עוד ילדים שהורייהם התגרשו. זה גורם לי להבין שאני לא שונה מכולם, רק שלפעמים אני לא מרגישה שזה נכון. לפעמים אני מרגישה שכולם מושלמים ושיש להם חיים נהדרים ורק לי לא. אני חייתי בעצב, לרוב בדיכאון, עד הנסיעה שלי לארצות הברית. ולא, לא לאבא שלי.
ספר ראשון מתוך סדרת "המלאכים והמיועדים"
*הושלם*
קראו -עדכון- כדי לשמוע על שכתוב הסיפור
~
אוולין ריידר היא בחורה רגילה למדיי שלאחרונה סיימה תיכון.
חייה רגילים ושארית חייה כבר מתוכננים בראשה, אך מה שהיא לא תיכננה זה שבחור כמעט וחטף אותה בלילה חשוך בו חזרה לביתה.
כשהדודה שלה אנה מבינה מה קורה היא מספרת לאוולין שהיא ׳מיועדת׳ למלאך.
מוזר, אה?
זה גם מה שהיא חשבה, אך מהר מאוד הכל מתברר כנכון ובואו נגיד שהיא לא קיבלה את זה כמו שצריך.
אוולין לא רוצה להיות ׳מיועדת׳ למישהו, או יותר גרוע למלאך יהיר, קר לב ורכושני, היא רוצה להחליט בעצמה למי תיהיה שייכת ועם מי תבלה את שאר חייה.
לכן היא עושה מה שנשמע אז כרעיון טוב.- היא ברחה.
גבריאל, המלאך שלה, אינו אוהב כלל וכלל את מהלכה של אוולין. כשהוא מגיע לביתה ברגע שהשעון מראה שכעת השעה שתיים עשרה-מה שאומר שהיא בת תשע עשרה ושייכת לו- אתם מתארים לעצמכם כמה הוא כועס ומופתע מהצעד שלה.
מיד מתחיל מרדף של חתול ועכבר בין גבריאל ואוולין, ובין אנשים רעים אחרים הרוצים במותם.
די ברור שזה לא הולך להיגמר בצורה נקייה ויפה.