Black Hole

"הזמן הוא כמו חור שחור.
ככל שאתה מתקדם אתה מאבד את הראייה,
ככל שאתה צועד ישר אתה מאבד את האוויר שלך.
לפעמים החיים מרגישים כמו קו זמן שמוביל ישר לגיהנום,
ולפעמים החיים נראים כמו אלפי אלפי דרכים שלאף אחת אין שום יעד או יעוד.
ואז משתלטת עלייך הרגשה שכבר אין טעם, ואתה משחרר את הציפורניים שתקועות באדמה ונותן לזה להשתלט עלייך, לקחת אותך למטה
עד הנשימה האחרונה.
הזמן הוא חבר שקרן וצבוע,
כמו כול העולם הזה בעצם...

אבל הזמן הזה לוקח אותך למקומות מהם קשה לצאת.
ואם נראה לך שנשארה בך טיפה של תמימות ותקווה, זה לא ישאר להרבה זמן מעכשיו,
אתה לא תישאר להרבה זמן, אתה תיבלע לזה, כי הזמן הוא כמו חור שחור."

החיים לא האירו לו פנים בלשון עדינה,
גם האנשים מסביבו שלא הצליחו לאכול את השוני והייחודיות שלו.
ככה שנשאר לבד ובודד.
והזמן שאומרים שהוא מרפא, רק הולך ופוער את הפצע,
וככל שהזמן עובר הקירות סוגרים עליו.
העולם הזה לא פוסח על אף אחד באכזריותו, גם על עולל לא יחמול.
אז הוא הולך ושוקע, בתוך החור השחור הזה.