זהו סיפור על אהבה וחלומות, על שאיפות והכרות מחדש- עם עצמך.
זהו סיפור עליה, על כאוס.
רגליה הארוכות נתונות בגרבוני רשת קרועים, תמיד בשחור ולבן. שום גוון אחר לא מורשה לערער את הרצף האחיד והכל כך לא חד-גוני.
מכנסי עור קצרים מכסים ישבן מחוטב וחולצת הבטן הבלויה שבקושי מסתירה את חזה, מהווה שאריות מימים ישנים וטובים יותר.
היא כולה כאוס.
שילוב ניגודים שמתחנן לנעיצות עיניים, גוף מלא קימורים הגורר בעקבותיו שלל לחיוכים זוממים וליטופים חטופים מזרים אקראיים.
היא חצופה ומושכת, מפלרטטת בכל הברה, בכל מבט מאתגר מעיניה הזוהרות בחום בהיר כל כך.
קווצה משיערה השחור מסתלסלת באופן כמעט תמידי על אותה האצבע בעלת הציפורן הכסוסה ומכוסת שאריות הלק מחודשים קודם לכן, כשהשמש זרחה והשתקפה באור שזהר מאותן עיניים צלולות.
היא כאוס, התגלמות השאול.
הוא? הוא החלום, ותמיד היה. כל כולו שאיפה להיות אותו המלאך עטוי כנפי הנוצה הצחורות, אותו הגיבור עטוף הגלימה, החייל הדור המדים. ולהציל את העולם.
ומה קורה כששניהם נפגשים, שוב?
Tous Droits Réservés