The darkness in my heart
הסיפור בהקפאה
זה היה רגע אפל, רגע של חשכה, רגע שאני לעולם לא אשכח.
הערפל כיסה את פניי אך המשכתי ללכת, פשוט הלכתי, הדמעות כיסו את פניי כמו שהערפל מכסה את פניי העיר.
פלאשבקים רצו בראשי, הצרחות, הסמים, האלכוהול.
התביישתי בעצמי, פחדתי לגעת בעצמי, פחדתי, פחדתי מהעולם.
אמיליה, זה השם, אבל כולם קוראים לה אמי.
אתם כנראה מכירים אותה בתור הילדה הכי עשירה בגרין ווד. כל כך הרבה דברים טובים אפשר להגיד עליה. אך כשהיא שואפת את הניקוטין לריאותה, אתם תכירו אמי אחרת, אמי שלא הכרתם לעולם.
"מה אכפת לך?" שאל ג'ק את זאק.
"כבר לא אכפת לי מכלום." אמר ויצא מהחדר מאוכזב ועצבני. פניו דיממו וגופו רעד. מעינו הימנית ברחה לה דמעה בוגדנית.
הוא לעולם לא ישכח, לא ישכח מה הוא עשה לאהוב ליבו. והוא הולך להצטער על זה.
חזרתי הבייתה, הבית שמם, טיפת חיים לא טיפטפה בו.
אבא ואמא באיטליה, נסיעת העבודה הקבועה שלהם.
לא רציתי לחזור, רציתי לברוח, רציתי לברוח רחוק, במקום שאוכל לשכוח, רק אני והחשכה שבי.
שאפתי את ההרואין לריאותי, הדבר היחיד שעוזר לי לשכוח.
**נטליה**
אני הבת של הבוגד.
חלק מהמאפיה האיטלקית.
אבי הלך כנגד החוקים והרגו אותו אל מול עיניי.
בתור עונש נמסרתי כנגד רצוני אל קאי,
יורש המאפיה העתידי,
הגבר הכי אכזרי בנאפולי.
הוא שונא אותי.
הוא רוצה שאהיה השפחה שלו,
הוא רוצה את הגוף שלי,
הוא רוצה לשבור אותי.
הוא רוצה לנקום בי על חטאי אבי.
הסיפור שלי הוא סיפור טרגי אבל אני מסרבת להיכנע לאפלה.
אני מוכרחה לשרוד. מוכרחה לנצח.
הם חושבים שאני תמימה אבל אני נחושה לגרום למפלתו של יורש המאפיה.
אני אגרום לקאי להתחרט על היום שלקח אותי אליו.
טריגרים: חוסר הסכמה, אלימות, מין, כפייה.