The grief

״אני מייחלת לך לכאב, כאב בדיוק כמו שלי, שתהיי בדיוק כמוני,אומללה ובודדה.
את הסבל שלי, הצער שלי, את היגון שלי״
שש שנים חלפו מאז שגון טייל נמלטה ממשפחתה והשאירה את העבר המטלטל מאחוריה.

״את בדרך כבר המון זמן ילדה טיפשה, בעוד שעה את צריכה לעלות ואני מבטיח לך גון שאם את לא תגיעי
את תמצאי את עצמך עם אחיך, ולא רק בתא, שתיכם תהיו מתחת לאיזור הטוב של העולם״

אני עולה על הבמה בבגדיי שכמעט ולא משאירים מקום לדמיון, מסכה על עיניי, מביטה אל ה״קהל״ , עשרות עיניים של גברים מבחילים המעלים בי את הרצון להקיא כל פעם מחדש, ננעצות בי.
אך כמו תמיד אני מחפשת את זוג העיניים הכחולות, שבשעות האלה של הלילה נראות שחורות מתמיד.

״המין האנושי מתחלק לשני סוגי אנשים, אלו שהולכים ועושים משהו
ואלו שיושבים חסרי מעש ומקשים מדוע זה לא נעשה בצורה אחרת״
אני ות׳ור בדיוק מסוג האנשים האלה.
ת׳ור היה מסוג אלו שהולכים ועושים משהו,
ואני הייתי היגון חסר המעש.

*תכניים מיניים
*שימוש בסמים ואלכוהול
*שימוש באלימות
*מומלץ- 16+