תודה." לחשתי והיא משכה אותי למטה שוב,"עוד כמה דקות אני אבוא,לא הייתי כאן
יותר מדי זמן."
ציחקקה והנהנה סוגרת אחריה את הדלת.
בהיתי בירח היפייפה,זכרונות מתוקים עלו בראשי,הורדתי את מבטי לשפת האגם,מישהו עמד שם. והוא הביט ישר בעיניי. לא ראיתי את פניו,רק את עיניו הבוהקות.
חשבתי שאני מדמיינת,שפשפתי את עיניי והוא כבר לא היה שם. כנראה שבאמת דמיינתי,אני צריכה להשתחרר קצת.
**
הרגשתי משותקת,לא יכולתי לזוז. משהו בו היפנט אותי לגמרי,ואז נפלטה מפי צרחת כאב איומה. הרגשתי איך צווארי נפצע ודם מתחיל לטפטף. לא הייתי בטוחה מה הוא עושה,אבל הייתי בטוחה שפחדתי.
התחלתי להרגיש חולשה ברגליי,נפלתי על ברכיי והוא התכופף מתנתק ממני. מנגב את פיו מדמי,הייתי כה מבולבלת,לא ידעתי מה לחשוב.
----
-מכיל קללות
-תכנים מיניים
-הרבה רשע ;)
[הסיפור מוקפא]
"אני מזכיר את החוקים." אומר ארגוס. "מי שהבקבוק מצביע עליו מקבל חובה. לא משנה כמה זה נוראי הוא עושה את זה ובלי להתווכח. אם מסיבה כלשהי אתה לא עושה את המשימה, יש עונש."
הכל התחיל ממש חק תמים של אמת או חובה.
כביכול משימה פשוטה בשביל ערפד, אך מה קורה כשהעניינים מסתבכים?
נדמה לליז כי היא פוגשת את ראיין המסתורי לראשונה בחייה, אך ראיין היחיד שיודע כי זה לא נכון. הם נפגשו לפני זמן רב, בסיטואציה שאף אחד מהם לעולם לא ישכח. לכל אחד יש את סיפורו שלו, עד שיום אחד גורלותיהם נשזרים זה בזה ומשנים את חייהם לנצח.
#2 ב-vampires