20 أجزاء مستمرّة אן תמיד הייתה הילדה שממלאת כל חדר בצחוק-חזקה, אהובה, שטותניקית, כזו שקל להתחבר אליה. אבל מאחורי השמחה שלה הסתתר עולם שאף אחד לא דמיין.
הוריה, שהסתבכו שנים בפשע, מעולם לא היו הורים אמיתיים. האמא נכנסה ויצאה מהכלא בלי סוף, והאבא... הוא היה הסיוט שאן חיה בו יום־יום. כשהוא לא היה מרביץ לה, הוא היה מאיים עליה שאם תספר לתומר ולעידו-אחיה הבוגרים-"הוא יהרוס אותה".
ואן שמרה הכול בפנים. שנה שלמה.
עד אותו יום.
כשעומר ותומר חזרו ממפגש שאליו אן אמרה שהיא לא מגיעה, הם מצאו את הבית שקט מדי. ואז הם ראו אותה-זרוקה על הרצפה, מעולפת, ואבא שלהם עומד מעליה ומכה.
באותו רגע משהו בהם נשבר.
הם הסתערו עליו, סגרו איתו חשבון פעם אחת ולתמיד, ולקחו את אן וברחו-בלי להביט אחורה.
החיים החדשים התחילו ב"זולה" שהם בנו בעצמם: מקום נסתר, משוחרר, מלא כריות, גרפיטי, מוזיקה וחברים. מקום שכולו חופש - המקום שבו החבורה נוצרה באמת.
שם היו גם ליר וסאן - כמו אחיות שאן בחרה לעצמה.
שם היו עידו, תומר וריף - שלושה בנים שונים לגמרי, שהפכו כל אחד בדרכו לחלק חשוב בלב שלה.
ריף התאהב באן מהרגע הראשון, אהבה אמיתית, יציבה, שקטה.
שמבין אותה בלי שתדבר.
ואז הגיעה הבגידה.
בגידה שהפכה את הקלפים על השולחן.
