אהבה בין השורות
אלה
בגיל תשע עשרה, אחרי שסיימתי תיכון ולקחתי לעצמי קצת זמן לנשום, התחלתי ללמוד שירה באוניברסיטת פרינסטון בניו ג׳רזי.
תמיד אהבתי לשיר, ולמרות כל החששות שלי, זאת הייתה ההחלטה הכי טובה שקיבלתי.
עכשיו, בגיל עשרים ואחת, החיים שלי די מסודרים.
או לפחות הם היו - עד אותו ערב שבו החברה הכי טובה שלי הזעיקה אותי ל״מקרה חירום״ במלון, כי שכחה את סט ההלבשה התחתונה שקנתה לסוף השבוע שלה עם החבר שלה.
וכמו חברה טובה, הבאתי לה אותו.
רק שבדרך התנגש בי בחור אחד.
רוי האנטר.
כשגיליתי שחבר שלי בגד בי לאחר שיצאנו שלוש וחצי שנים, משהו השתנה בי. איבדתי אמון באנשים והחלטתי שבזמן הקרוב אני לא מעוניינת בזוגיות נוספת.
אבל מאז שרוי נכנס לחיים שלי, שום דבר כבר לא הרגיש אותו הדבר.
רוי
בגיל עשרים וחמש אני משחק בנבחרת ההוקי המקצועית של ניו ג׳רזי.
האם זה נחשב מרשים? כנראה.
האם אני מופתע שהגעתי לשם? ממש לא.
אני טוב במה שאני עושה, ותמיד ידעתי שזה מה שאעשה בחיים.
אבל אז, בערב אחד במלון, התנגשתי בבחורה אחת.
כמה שעות אחר כך כבר מצאנו את עצמנו במיטה.
זה היה אמור להיות חד פעמי. סטוץ.
בלי רגשות, בלי הסתבכויות.
רק שאז גיליתי שאלה ממש לא הולכת להישאר עוד בחורה אקראית מהלובי של המלון.
והבעיה?
אני כבר לא בטוח שאני רוצה שהיא תהיה.