נ.מ אמה "גברת רובינסון, עברת כל גבול אפשרי, מחר תעברי לפנימייה אחרת" המנהלת צעקה (יותר נכון צרחה) ואני רק גיחכתי, אני יודעת שאני אברח אני לא עוברת לעוד פנימייה. אז לפי מה שהבנתם אני אמה רובינסון אני בת 16, בערך כמו כל בחורה רק שמסביבי תמיד קורים דברים מוזרים ורוב בפנימייה פשוט לא סובלת אותי, כלומר כל הפנימייה. איך הגעתי למצב כזה? אמרתי למנהלת שיהיה עוד 5 דקות פיצוץ לברור שהיא התעצבנה, היא הייתה היחידה בקומה אז הוצאתי אותה ו3 דקות אחרי שיצאנו כל הקומה התפוצצה ועלתה באש כמובן שכולם חשבו שאני גרמתי לזה, מהיום הראשון שלי פה אני מצילה את כולם וכולם כועסים עליי. היתה לי רק חברה אחת וגם היא הייתה ביום הראשון עד שכולן התחילו לשנוא אותי והיא לא רצתה להיות בחברתי. הרוב אומרים שזה בגלל השרשרת, כלומר קמע המזל שלי אבל אני לא חושבת ככה כאילו מה יכול להיות מוזר בשרשרת שקיבלתי מאמא שלי לפני שמתה. אבל מה שבטוח זה זה שאני הולכת לברוח מהמקום הזה לפני שארביח עוד אנשים שלא יסבלו אותי. אוקע אוקע זה ההקדמהAll Rights Reserved
1 part