✖ אנג'ל כבר מזמן לא ילדה קטנה היא גדלה ועכשיו היא כבר בת 17 נולדה לתוך העושר הזה ורק רוצה לברוח ממנו. היא תלמידה מצטיינת כמו אמא שלה ועקשנית כמו אבא שלה. היא חלק מחבורה שבנויה מילדים שגדלה איתם. והיא רק בת 17 קרועה בין שני עולמות אחד של פשע והשני, השני הוא גיל ההתבגרות. העבר רודף אותה והעתיד מעורפל ומסובך כל כך. "אתה יכול לדעת איפה תתחיל, אבל לעולם לא תדע איפה תגמור" ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ "אנחנו כמו מצפן ומגנט שאני מתקרבת אליך כל המערכות שלי משתבשות" אמרתי בליבי כמובן, כי הוא לעולם לא יידע מה אני מרגישה והסתכלתי לעייני האזמרגד שלו. אלה שרק אני יכולתי לקרוא כאילו עיניו הן ספר נעול ורק לי היה את המפתח הקשר שלנו היה מיוחד. הוא הסתכל עליי בפוקר פייס שלא ממש עבד לו זה אף פעם לא עבד לו שזה היה איתי. "את לא תלבשי יותר את השמלה הזאת" אמר בשיניים חשוקות ולסתו התהדקה אתה רוצה לשחק נשחק. "אה כן מי אתה שתגיד לי מה לעשות אתה מזמן ויתרת עליי" אמרתי מחייכת בניצחון מסתובבת והולכת לפני שיגיד עוד משהו אני לא אתן לעצמי להיפגע ממנו, הוא שחקן והוא חושב שכולם יעשו מה שהוא רוצה. אני הולכת לשחק איתו במשחק שהוא התחיל ולהוכיח לו שהפעם שאני אנצח. כי עכשיו אנחנו פתחנו במשחק אגו והוא יודע כמה אני תחרותית.