Crushed

Crushed | מרוסק

"זו הייתה נפילה בשבילי יותר משאי פעם היא תהיה בשבילה. אני נפלתי, התרסקתי, נשברתי. היא המשיכה לחייך את חיוכה המושלם בזמן שעיניה הזהובות מסתכלות עליי בתמימות, כאילו לא ידעה דבר - כאילו לא עשתה דבר. זה גרם לי לרצות לצחוק מהאירוניה, איך כולם היו בטוחים שאני זה שאפגע בה, אני אהיה זה שיגמור את הכל ואשאיר אותה שבורת לב בפינה. אבל אותה... אותה אי אפשר אף פעם לשבור."

פעם הייתי קאל. פעם הייתי פופולארי. פעם היו לי חברים; כמו איזו קלישאה דפוקה של ילד אמריקאי כושל המופיע בסרט העלוב הזה שכולם מדלגים עליו מרוב חוסר יחוד, ואותה תווית מחורבנת הפכה לשלי אחרי הניסיון הארוך והקשה שעבדתי בשביל לקבל. משהו להתגאות בו. אבל אז היא באה, קרעה את התווית וזרקה אותה על הרצפה בזמן שהתרחקה בהליכה יהירה, וברגע שניסיתי להרים את עצמי אנשים לא היססו לדרוך עליי כמה שרק יכלו ופירקו אותי לגמרי, עד שאפילו החוסר בה לא היווה יותר מפסיק בכאב שאפף אותי. פעם הייתי קאל, עכשיו אני סתם.