כמעט כל חיי זכרתי את עצמי כילדה שמנה, דחויה, מכוערת, חסרת בטחון, וילדי היסודי והחטיבה הזכירו לי את זה בכל יום, בכל שעה, אפילו עד לחלומות הם רדפו אחריי קוראים לי בכינוי המפורסם ביותר "דבי הדבה" אבל עכשיו, חזרתי. מינוס 35 קילו פחות, אי אפשר לזהות אותי עכשיו, אני יפה, רזה, חזקה, וזה יתן לי את הכוח להרוס את כל מי שהרס אותי. הכנתי רשימה, של כל המפלצות שעשו לי את החיים גהנום, ועכשיו הם הולכים לשלם. אוי תלמידי תיכון גרייסון אתם לא יודעים מה מחכה לכם...