ספר 1 בסדרת "ילדי הרחוב של בת-ים" כל חייה, אודה ציירה את אותו הדבר. אותו הים הכחול, אותו האופק הרחוק, אותם הפרחים ואפילו את אותם הבתים והנופים העירוניים. כל ציור נצבע על ידיה באותם הצבעים ובאותו הרגש, עד שכמובן היא פוגשת אותו. ביום בו אודה פוגשת את המודל המושלם שלה, היא מבינה שהיא רוצה לצייר אותו ורק אותו. היא רוצה לצייר את החיוך הזה שלו, את העיניים היפות ואפילו הידיים הגדולות שלו. הבעיה היא (וזאת בעיה די גדולה), שאודה בחורה די ביישנית וסגורה. אחת שלא תעז אפילו להסתכל על הבחור - שלא לדבר על לבקש ממנו לדגמן בשביל הציורים שלה. אבל איך אמרו לה פעם: מהגורל לא תברח. ***בעל תכניים מיניים ***שפה בוטה וקללות כל הזכויות שמורות ליוצרת© נובלה קצרה בעלת 37,800 מילים. שושנה יוסופוב.