אז הספר הזה הוא בהשראת השיר - dollhousa...
אני מכורה לשיר הזה אז החלטתי לכתוב עליו ספר, זה באשמת המוח מוזר שלי!
הסיפור כנראה יהיה קצר. רק כמה פרקים.
כי כמה כבר אפשר לכתוב על פלסטיק?
אני אנסה לכתוב חמישה פרקים שבכל אחד לפחות אלף מילים.
סורי שזה יהיה סיפור ממש קצר, פשוט יש אחד אחר שאני עובדת עליו עכשיו והחלטתי לא לפרסם אותו עד שאני אגמור אותו, אז אני משקיעה בו ואין לי זמן להשקיע גם בזה.
בכל מקרה, תקציר:
הסתכלתי על הילדה.
לפי מה שהבנתי קוראים לה בלה... או שזה בל? אולי בלה זה השם חיבה שהמשפחה שלה קוראת לה בו? קשה לי קצת לדעת ואני לא יכולה לשאול. או שהיא לא יכולה לשמוע.
יש לה שיער חום, ועיניים חומות. היא כל כך חמודה, היא אוהבת לעשות קוקיות ככה שממש יש לה לוק של ילדה קטנה.
כשהגעתי לבית של המשפחה הזאת, הייתי שמחה. סוף סוף עזבתי את המדפים של החנות.
אבל...
אחרי שהכרתי אותם...
זה התחיל להרגיש כמו עינוי.
אבא של בלה, הוא בוגד באשתו.
אמא שלה, היא שותה.
אח שלה... מעשן קנאביס.
אני אפילו לא יודעת אם היא רואה את זה או לא.
היא כל הזמן מחייכת...
אבל לא בלילות.
בלילות היא באה ומשחקת בשיער שלי, היא בוכה ונרדמת עם דמעות.
ואני רוצה לעודד אותה, להגיד לה שיהיה בסדר, אבל היא לא שומעת.
ואני כל כך רוצה לעזור להם.
אני צועקת בכל כוחי.
אבל הם ל
All Rights Reserved