יש חוקים לא כתובים לתחנות באוטובוס. אתה עומד, אתה מחכה, אתה עולה. אבל בבית הספר החדש, התחנה הפכה לזירת קרב שקטה של מבטים. פגשתי אותו לראשונה שהייתי בת 15 ולא ידעתי אז שהוא החבר הכי טוב של אח שלי ושהוא גדול ממני בשנתיים, ולא ידעתי שבעוד כמה חודשים הוא יחזיק לי את היד בגשם וישאל אם קר לי. באותו בוקר ראשון, הוא היה רק זר עם חיוך מסוכן שגרם לי לשכוח איפה אני צריכה לרדת. מקווה שתאהבו את הסיפור ואשמח לשמוע את דעתכם3> יש סמאט אבל לא הרבה🫶🏻
More details