״גם אני חשבתי שאני בסדר עד שהחיים שינו בבום תדר וראיתי שבדיוק כמו רוב העדר כבר שנים בלעתי חדשות בשוט שנים הייתי מתעלם מרגשות המון שנים פחדתי לעשות בושות איך לא אפול בכלל לחרדות קשות אם אני... את עצמי לא אוהב ועד שגם זה יעבור שהכל יסתובב...״ (סחרחורת, טונה.) אמנות ההרס. תמהיל של דמעות שנלקחו מהמחסן האינסופי ולב פועם בחוזקה שנפגע בעבר אז נהפך לאדיש. התחבושות הספוגות באדום לא עוזרות אז מחליפים אותן בקצב מסחרר; תולשים ומדביקים עד שאין מה לתלוש ואין יותר מה להכאיב כי פתאום העולם הפך להגיוני והלב כבר לא כואב והדמעות כבר לא זולגות בלי הרף כמו בטלנובלה זולה. והכל חוזר בדיוק להתחלה. אני נרקומנית של מילים אז להגיד אמרתי לך יהיה בסדר. שוב עם אותם בגדים שוב עם אותה סחרחורת.Todos los derechos reservados