דניאל הוא פושע רציני, מהסוג הפושעים שלא כדאי להתעסק איתם. כשהוא מגלה את הפוטנציאל הענק שמתחבא בתוך נערה בת שבע עשרה שמסובכת לא פחות, הוא מחליט לקחת אותה בתור הפרוייקט שלו שמגיע לכיוונים שלא ציפה להם.

אלינור כהן יודעת לרפא אחרים, אבל לא רגילה שמישהו ייגע בכאב שלה. כפיזיותרפיסטית מבוקשת, היא שומרת מרחק רגשי מכל מטופל - עד שמופיע איתן רייס, כוכב כדורסל מפורסם, יהיר וכריזמטי, עם פציעה שעלולה לרסק לו את הקריירה. מה שמתחיל בעקיצות הדדיות וניסיון עיקש לשמור על מרחק, מתפתח לקשר שמטלטל את שניהם. כי יש פצעים שאי אפשר לראות - ולפעמים, הם המסוכנים ביותר. מקום 1 בסיפורי אהבה מקום 1 בעבר מקום 1 באופנוע מקום 1 ברפואה תהנו מהסייפוורררר !!!!!!!

הוא התכופף להסיר לי את המסכה והסטתי את הראש הצידה "בבקשה לא" "למה לא?" חייכתי "אני רוצה להישאר בסוד" מלמלתי והוא הביט בי כסקרן אבל חיוך עדין עשה את דרכו על פניו "הסוד הקטן שלי?" צחקתי "לא זכור לי שאני שלך" "את יכולה להיות" הבטתי בעיניים כחולות מרתקות וחייכתי חיוך ביישן ולפני שהספקתי לשנות את דעתי עמדתי על קצות האצבעות והצמדתי את השפתיים שלי לשלו. נפרדנו ופעם נוספת הוא הושיט את ידו מנסה להוריד את המסכה ואני אחזתי בידו "פעם שנייה פסילה" מלמלתי לוקחת צעד אחורה ובורחת שומעת אותו קורא לי ולא הסתובבתי אחורה. אני ידעתי מי הוא אבל הוא לא ואם הוא ידע את הסוד שלי הוא יברח לכיוון השני, אם הוא ידע שאני אחותו הקטנה של החבר הכי טוב שלו.

"מייגן חכי! זה לא מה שאת חושבת!" הוא צעק ואחז בזרועיי גורם לי לעצור. "אז מה זה היה?! סתם התערבות מטופשת זה מה שהייתי בשבילך?! אני סיפרתי לך דברים שלא סיפרתי לאיש וכל הזמן הזה זו הייתה התערבות מטופשת?!!" הוצאתי את כל מה שעל ליבי. "לא! את היית יותר! את כל כך הרבה-" קטעתי אותו. "משהו מזה היה אמיתי?!" שאלתי כבר בפחות כעס והתאמצתי להסתיר את הדמעות, "הרגשות שלי כלפייך הם אמיתיים!" "ואני אמורה להאמין לזה?!" הוא שתק ואני ברחתי משם מניחה לדמעות לזלוג מעיניי, פעם ראשונה שאני נותנת לעצמי לבכות והכל בגלל התערבות מטופשת! תכירו את מייגן מילר נערה רגילה לגמרי עד ששון הייל קפטן נבחרת הפוטבול והנער הכי מקובל בבית ספר מחליט לדבר איתה. קרדיט על הכריכה ל-lili20083 המוכשרת!!! הסיפור יכלול כמה נקודות מבט. תודה גם ל-yamit460 שעוזרת לי לכתוב את הסיפור.

זאת תחושה נוראית. שכובלים אותך ומרתקים אותך למקום. לוקחים לך את היכולת לשלוט על עצמך. לוקחים לך את האנושיות. דורכים עליך. מכים אותך. אתה מנסה להילחם אבל אתה חלש. שחזרתי הביתה אחרי שנתיים. הכל השתנה. אחותי, הקשר שלי עם הוריי. ובמיוחד תומס. הוא כל הזמן מנסה להתקרב רק שהוא לא מבין שאני לא מסוגל. עמוק בפנים אני יודע שאני זקוק לעזרה. מעולם לא קיבלתי אותה. ברחתי ממנה. אולי בגלל זה אני כזה דפוק. אני כבר לא הצ׳ארלי שכולם מכירים ואוהבים אני משהו אחר לחלוטין. (הסיפור הוא המשך על צ׳ארלי הבן של ניקי ואמה. מ- ביום שתעז) *לא חובה לקרוא קודם את ביום שתעז אבל תמיד מומלץ.* **כל הזכויות שמורות לי אין להעתיק**

תום אף פעם לא חשב שהוא יתאהב באחותו של איתמר, החבר הכי טוב שלו. הוא נשבע לאיתמר שבזמן שהוא לומד בפנימייה והוא רחוק מהבית- הוא ישמור על ירדן, כאילו היא אחותו הקטנה באמת. הוא דאג לשמור ממנה מרחק ולהסתכל עלייה מרחוק. הוא לא חשב שהוא אי-פעם יסתכל עלייה אחרת חוץ מ׳אחות של איתמר׳. עד יום שישי אחד, שבדרך-כלל היה כמו של יום שישי שהם היו רואים אחד את השני, רק שהפעם הוא ניגש אלייה, ומאז הפך את כל החוקים. ככל שהזמן עובר העניינים רק הולכים ומסתבכים. סודות, בעיות, חברים ואפילו משפחה לא מתפקדת. מערכת היחסים שלהם היא כמו רכבת הרים בדיוק, פעם עולה ופעם יורדת.. אך לפעמים השאלה היא האם אחרי כל ירידה- כזה קל לעלות? ⚒⚒ ••סיפור גמור••

לא הייתי צריך לנשק את סת׳. הייתי צריך להישאר בתוכנית ההתעלמות שלי. מעכשיו גם ככה התעלם ממנו והוא ממני. ״פאק !״ פלטתי משפתיי לא מאמין למה שקרה. נכנסתי למקלחת עוטף את עצמי במים. נושף ומתיז אותם לכל עבר. והוא רק ביקש את המספר שלי , אני חתיכת לוזר. אסור היה לי לעשות זאת. קולין הבהיר לי רק היום כמה כדי לי להתרחק ממנו. הוא בטח רק שיחק בי השתעשע קצת. עצמתי את עיניי נותן למים לטשטש את הדמעות שזולגות. הוא לא היה צריך להתייחס אליי ככה זה גרם לי לטעות כלכך. אני כועס, כועס על עצמי ועליו על שנתן לי לחשוב כלכך מעבר. אוסטין הוא נער תמים וטוב ההפך הגמור מסת׳. ששניהם נפגשים זה היה נראה כמו סתם מקריות. אבל זה לא היה מקרי ממש לא. אוסטין הבין זאת , הוא ידע שסת׳ מושך אותו אליו. סת׳ לא בשבילו, כולם ידעו זאת. הוא ידע זאת בעצמו אבל משהו קרא לו. והוא לא יכל להתעלם. **כל הזכויות שמורות לי אין להעתיק**

לא טובה בהקדמות. תיכנסו ותבינו☺️☺️ אזהרה- יש פירוט יחסי מין. מערכת יחסים של דאדי וליטלגירל. תמימים אנחנו לא. אז לא אשים הגבלת גיל אז תהנו☺️ -הסיפור גמור-

ריף מוצא את עצמו בכאוס מוחלט בגיל 16, ונאלץ להתרחק מכול מי שהוא מכיר ומכל מה שהוא אוהב מתוך בושה וכאב- הוא נדחה על ידי המשפחה והחברים גם כשהוא מספר את האמת ומחליט לבסוף לעזוב את המשפחה ואת הבית. אבל שנתיים אחרי העזיבה שלו, מתחילים להגיע לו מכתבים מסבא שלו, שמבקש שיבוא לבקר-ורק אחרי שנתיים נוספות הוא אוזר אומץ לבקר.. והמראה הזה של ריף אחרי שנים, גורם לאבא שלו להחליט לפתוח מחדש את תיבת הפנדורה שלא נפתחה כבר ארבע שנים. כמה לבבות ישברו, כמה זוועות יחשפו ושד שהסתובב חופשי הולך לכלא.. ואולי, ריף גם יגלה שהוא יכול לסמוך על אנשים מחדש כשהוא יכיר מישהו חדש ומיוחד..

כשהאמא שלה התארסה לאיש העשיר והמוכר במדינה, היא לא תיארה לעצמה שיחכו לה חיים חדשים באחוזה מפוארת - ובעיקר, הפתעה אחת בלתי נסבלת במיוחד. כי שם, מאחורי הדלתות המוזהבות, חיכה לה הוא - האויב הגדול שלה מהתיכון. הבחור שכל השנים מציק לה, מעצבן אותה, ומכניס לה ברמות... אבל מה שהיא לא יודעת? שהוא סימן אותה עוד מהחטיבה. מהרגע הראשון שהוא ראה אותה - הוא ידע שהיא תהיה שלו. והוא עשה הכל כדי שהיא לא תעז לשכוח אותו. ועכשיו? אין לה לאן לברוח. הם גרים באותו בית