☆הושלם☆
להתאהב בבן אנוש כשאתה ערפד זה מעולם לא רעיון טוב.
להתאהב בבן אנוש כשאתה ערפד וערפד אחר, חזק יותר ממך רודף אחריך, זה רעיון מזעזע. זה בדיוק מה שליאם עשה. הוא התאהב באנושי, לא סתם אנושי, אלא פייטור, שגנב את ליבו וצייר את מחשבותיו. אבל ליאם, בהיותו ערפד, לא יכול להישאר קבוע בחיים אנושיים, וחייב לנטוש את פייטור בלי להגיד מילה.
פייטור אהב את ליאם מעבר למה שחשב שאפשרי, אבל כשהוא נטש אותו הוא התנפץ למיליון רסיסים בצבעים לא ברורים. נדרש זמן רב לאחות אותו מחדש, והוא לעולם לא חזר להיות אותו פייטור. הוא חשב שהוא חסין, הוא קיווה שהוא חסין, אבל כשליאם מגיע לאוניברסיטה שלו עם אותו חיוך, הוא מגלה שלא. אין דבר שפייטור רוצה יותר מאשר לאהוב אותו שוב, אבל הוא פוחד, ולא יכול לסלוח. הוא עזב אותו כבר, מי יבטיח לו שזה לא ייקרה עוד הפעם?
אבל ליאם מתעקש, שוב ושוב ושוב, ופשוט מסרב לעזוב אותו. הוא חוזר, כל פעם, למרות שפייטור מגרש אותו. ועד כמה שהוא מנסה הוא לא מצליח להכחיש את הניצוץ הזה, שעדיין בוער בינהם.
✯הסתיים✯
M×W
המשימה שלי הייתה פשוטה, עשיתי את זה כל כך הרבה פעמים אבל לא ידעתי שברגע שאראה אותה שום דבר לא יהיה אותו הדבר.
היא הייתה אמיצה וחסרת סבלנות, היה לה מטרה להשיג כסף בניגוד לכל השאר היא הייתה נחושה להשיג אותו, לא היה לה אכפת הדרך.
מצאתי את עצמי מגן עליה בלי ידיעתה.
איבדתי את הדרך חזרה, הבנתי מאוחר מידי שהסתבכתי וגררתי אותה איתי עמוק לתהום, אני אצטרך לבחור האם להציל אותה או את עצמי.
והבחירה הזו תהיה הרסנית בחיי.
סיפור מבית היוצר של 2 כותבות:
ליאו- אני @ys_white_angel
אמילי- עדן @EdenAlayev
הסיפור מכיל:
◆ פנטזיה
◆ ערפדים
◆ תכנים מינים מפורטים
◆ שפה גסה
כל הקורא סיפור זה לוקח על עצמו את האחראיות.
אני מסירה מעצמי כל אחראיות.
אין קשר בין סיפור זה למציאות, כל קשר כזה הוא מקרי בהחלט.