התאהבתי באסיר

"מי את?" הוא התרומם מהמיטה והמשיך להביט לכיווני מתוך תא המעצר.
"אמה. אמממ מי שואל?" גימגמתי בקול רועד כי לא ידעתי איך להתנהג ליד אסיר.
"ליאם" הוא ענה לי במילה אחת פשוטה אבל טון קולו היה מפחיד מידיי מכדי שאוכל להקשיב לו, אז פשוט הנהנתי בראשי לקחתי את רגליי וברחתי משם כמה שיותר מהר.
אני לא כול כך בטוחה אבל אני חושבת ששמעתי גיחוך מהצד השני של המסדרון.

אמה היא אדם חייכני ואופטימי שתמיד רואה ומחפש את הטוב באנשים אפילו שלפעמים אין שם טוב בכלל ובגלל זה היא כול הזמן נפגעת.
מקרה שקרה לה עם החבר הקודם שלה גרם לה להפסיק לבטוח באהבה ולכן היא הבטיחה לעצמה שלא תיתאהב יותר כדי לא להיפגע ולהרגיש את הכאב הזה שוב.

ליאם... הוא אסיר ובדיוק ההפך מאמה.
הוא ציני כול הזמן ולא רואה את הטוב בכול דבר כמו אמה ובצדק, בגלל האנשים הקרובים אליו ביותר הוא נכנס לכלא ולכן הוא לא סומך יותר על אף אחד...
כול חייו הוא חשב שכולם נגדו...והוא צדק.

שני הפכים שחוו כאב. איך הם יתמודדו עם הרגשות שצומחים בניהם, איך הם יתמודדו עם המצב שאליו ניקלעו.
ואיך הם יתגברו על המכשול הגדול ביותר.... שהאחת חופשייה והשני מאחוריי סורגיים?!