"ו....נראה לי שמחכים לך..." היא סימנה עם עיניה לכיוון הדלת. הסתובבתי עם פלג גופי העליון, צופה בשיר נשענת על משקוף חדר ההכנה בהפגנתיות. לפי שילוב הידיים שלה, ידעתי שמצפה לי שיחה ארוכה בבית.
הסתובבתי חזרה, ועוד לפני שהספקתי להשיב, צפיתי בעומר נעלמת כלא הייתה במסדרון האמפי. לגמתי מהספרייט ולא הסרתי את עיניי ממנה, לוגם גם את מראיה עוד כמה דקות ספורות. אין ספק שהבחורה הזאת יכולה לשגע פילים.
------------------------------------
לדניאל יש הכל.
יופי מהפנט, חברה מסורה ומשוגעת, מנהל אישי דקדקן ומעריצות ללא הרף.
אבל מה קורה כשהוא פוגש בעומר, פגישה מקרית בהחלט?
עומר מסקרנת את דניאל עוד יותר כאשר היא בכלל לא מכירה אותו, את הזמר המפורסם. היא לא מתרגשת כל כך מהר, ואף לא ממהרת להכניס את דניאל לחייה המורכבים גם ככה.
עומר מגיעה עם עבר מורכב בהחלט הרחק מאור הזרקורים, ועם קשר משפחתי לצחי, מנהלו של דניאל. היא מסתורית, חכמה, מתוחכמת ומלאת עומק, משהו שדניאל היה צמא לו שנים רבות. השניים מגיעים מעולמות שונים לחלוטין, אבל...מה קורה כשהרגשות הולכים ומתגברים?
הספר הראשון בסדרת הלהבות
כל הזכויות שמורות לי אין להעתיק**
אני לכודה. ממש ככה, יש לי אזיקים על הידיים ואין לי את היכולת פשוט לקום וללכת. החופש שלי נגנב לפני שבע שנים.
תמיד ידעתי שחיים עם משפחה כמו שלי אמורים להיות קשים. אבא שלי נמצא עמוק בתוך המאפיה האיטלקית.
אני עצמי הייתי עמוק בתוך המאפיה בזכות האירוסים לקאפו הבא. כך שתמיד הלכנו לפי הכללים. אבי הוא אדם נוקשה מאוד אבל לא כלפינו הוא תמיד היה רך.
לא הכרתי את הצד האלים. את הצד הכואב שיש במאפיה.
אבל זה הגיע.
בזמן שכולם חושבים שאני קבורה עומק באדמה אני עדיין כאן. נושמת. מקווה שיום אחד אצליח לצאת. אני כבר לא אני. כמעט בלתי אפשרי לזהות אותי. כי אני כבולה עמוק בתוך המאפיה הרוסית.
לכודה בין כאוס מוחלט, נקמה ועולם הפשע.
העולם שנולדתי אליו.
(ספר ראשון בסדרת הלהבות)
**כל הזכויות שמורות לי אין להעתיק**