-הושלם-
"יהיה בסדר", ניסיתי לשכנע את עצמי לא פחות משניסיתי לשכנע אותו.
"אני מקווה", הוא נאנח.
כסף, פרסום, מעריצים, כישרון... חיים של איידולים לא יכולים להשתבש, הרי יש להם הכל, לא?
ג'אנגקוק וטאהיונג, חברי ביטיאס, הם החברים הכי טובים, אפשר לומר אפילו אחים... האומנם?
עולמם לא יכל להיות טוב יותר, יש להם את המעריצים, החברים הטובים, אחד את השני, סיפורי האהבה המרתקים שמתפתחים בין חברי הלהקה,
אה ובואו לא נשכח כמובן את שני הפסיכופטים שמתכננים מזימה נגדם ומאיימים על חייהם.
חטיפות, איומים, פציעות קשות, יריות ושברוני לב הם הכל חלק מחייהם המושלמים של האיידולים בימינו.
רק הדבר היחיד שאני לא מבינה הוא... האם לשרוד את מזימתם של שני ה'חברים' הוא גם חלק מהחיים הרגילים של חברי ביטיאס..?
שיפים צדדיים:
- namjin
- yoonmin
הערות:
•נסיונות כושלים לשלב בדיחות שרק ארמיז יבינו
•יש רגעים קשים/עצובים (או לפחות אני אנסה שהם יהיו קשים לול)
#1 taekook 16/6/19💜
#1 vkook 11/7/19💜
#1 taehyung 26/10/19💜
#1 murder 29/3/20💜
#1 murder 25/6/20💜
הספר הראשון בסדרת הלהבות
כל הזכויות שמורות לי אין להעתיק**
אני לכודה. ממש ככה, יש לי אזיקים על הידיים ואין לי את היכולת פשוט לקום וללכת. החופש שלי נגנב לפני שבע שנים.
תמיד ידעתי שחיים עם משפחה כמו שלי אמורים להיות קשים. אבא שלי נמצא עמוק בתוך המאפיה האיטלקית.
אני עצמי הייתי עמוק בתוך המאפיה בזכות האירוסים לקאפו הבא. כך שתמיד הלכנו לפי הכללים. אבי הוא אדם נוקשה מאוד אבל לא כלפינו הוא תמיד היה רך.
לא הכרתי את הצד האלים. את הצד הכואב שיש במאפיה.
אבל זה הגיע.
בזמן שכולם חושבים שאני קבורה עומק באדמה אני עדיין כאן. נושמת. מקווה שיום אחד אצליח לצאת. אני כבר לא אני. כמעט בלתי אפשרי לזהות אותי. כי אני כבולה עמוק בתוך המאפיה הרוסית.
לכודה בין כאוס מוחלט, נקמה ועולם הפשע.
העולם שנולדתי אליו.
(ספר ראשון בסדרת הלהבות)
**כל הזכויות שמורות לי אין להעתיק**