"אני אוהב את הנשימה שנושפת בעורפי... מחבקת מאחורה, עוטפת מקדימה." היינו ביחד בעולם הצלול. השקוף. הוורוד. הטוב. ואולי לכן החליט הרוע להצמד ולקרוע אותנו. להפריד. לגרום לשנינו לשכוח אחד מהשני. החלטנו ברוב טיפשותינו להראות את עצמינו גיבורים. ונלחמנו. חצינו יבשות וימים, ראשים, מחשבות ובסוף מצאנו זה את זה. היינו שוטים לחשוב שניצחנו, אך הרוע צחק עלינו. מביט בנו בחיוך מרושע בעודינו עסוקים לחפש אחד את השני. כשבפועל- עמדנו גב אל גב. כשהכיוון היחיד אליו יכולנו לצעוד הוא קדימה ואחורה. כשבגבו של כל אחד תקועות יתדות חדות וחלקות. כואבות. בכל פעם שנעמדנו קרוב, נעצנו אותם אחד בשני, ונפגענו. דיממנו. ליקקנו את פצעינו והחלטנו להתרחק. מרחק רב שהיה יכול להקיף את העולם. ונראה היה שלעולם לא אוכל למצוא אותך. וככל הנראה אשכח מימך גם. ------------------------------ -סיפור טראגי. (הכל בצחוק;) - דרמה ורומנטיקה יחד עם אקשן קט. קריאה מהנה:)❤