לו רק

אהבה שנסתרת מחברים ומשפחה כל כך קשה ברמה שהיא אפשר לחבק או לנשק אחד את השני וגם ברמה שצריך אפילו לא לדבר אחד עם השני בישביל שלא יבחינו בזה.הכירו את איב איב ומשפחתה עוברים לגור בעיר אחרת ואחרי שהיא ואחיה הולכים לחנות של ציוד בית ספר לקראת יום הלימודים הראשון שלהם בבית ספר החדש היא ועוד נער בשם נייתן שבאמצע החנות מתנגשים זה בזה בטעות שרבים על זה ויום אחרי זה נפגשים ומתאהבים זה בזה ואז מתחילה כל אהבה המוסתרת מאת ~נועה כהן~

אוהבתתתתת

okumayın bunu yazan zihinsel engelli

לפני שנים, חוויות כואבות ניתזו אותה - צלקות שנחרתו לא רק בגוף, אלא בנפש. עכשיו, היא עומדת מול ההווה, מנסה להמשיך ולהתמודד, ולומדת שכל צעד קדימה הוא לא רק מאבק עם הכאב, אלא גם מסע של התעלות. כי אפילו בצל של הכאב יש אור שמחכה שתגלה אותו.

מה הייתם עושים בשביל לחוש תשוקה אמיתית, חסרת ספקות? בשביל להרגיש סקרנות לא נפסקת, כזאת שמתגברת עם כול פיסת מידע שנאספת? בשביל למצוא את הדרך בה היכולת להתרגש, לעולם לא נעלמת? כנראה שהייתם עושים הרבה, ושהדרך לשם מייגעת וארוכה. אך אצל אליסון ההזדמנות מוגשת על מגש של כסף, בדמות של נער מוסתרי לבוש בג'קט שחור. נער שישנה בשבילה את חוקי המשחק שנקרא החיים, שיבהיר לה שמסתורין הוא עניין שאמיצים יוצרים, ושהמציאות אינה כמו שכולם רואים. נשמע כמו הרפתקה טובה, אה? אך כמו בכול הרפתקה , קיימת גם סכנה. לנער הזה יש יכולות הרסניות, מניעים שנסתרים מעין אנושית, ומטרה אחת ברורה. מטרה שאליסון לא יודעת אם רוצה להיות חלק ממנה. האם היא תעז לתת לו לסחוף אותה? ללכת נגד האינסטיקים שלה? לשתף פעולה עם הדחפים הכי אפלים שלו ומעבר לכך, האם היא מוכנה למה שעלולה לגלות?

כל הדברים שאני רושמת אחרי שאני מסיימת לרשום אותם? פשוט רוצה שיהיה לי מסודר בעיקרון, יש פה גם סיפורים ודברים שאני גם לא מפרסמת וסתם כותבת לעצמי אבל יש פה בעיקר שירה. תהנו ואם יש לכם ביקורת כלשהי (טובה או רעה), תגיבו כי אשמח לדעת מה לשמר ולשפר

אני כותבת את מה שאני לא אומרת בקול. כל קטע הוא רסיס של מחשבה, של כאב קטן, של רגעים שמלאים ביופי שמעטים אחרים שמים לב אליו. כל קטע הוא רסיס של מה שאני מרגישה, וכשאני כותבת אני מרגישה פחות שבורה. חלק מהפרקים יעסקו בנושאים קשים, אז אני אשים אזהרת טריגר בהתחלה.

המוזה נעלמת וחוזרת, כשהיא חוזרת היא סוחפת אותי על כנפי הדמיון, עוזרת לפרוק רגשות ומחשבות או לתת מילים למה שעובר עליי. בין אם זה כואב, קשה או סתם כלבלב שגרם לי להתרגש מאוד - כתיבה היא תמיד תהיה בשבילי בית בטוח🫂

זיוני שכל בחרוזים שנכתבו בשמירות לייליות ומשמימות.

שירים על שקיעה זכרונות אהבה אכזבה כאב