תיכון העשר - ספרים בכתיבה משותפת - Wattpad

Story cover for תיכון העשר by Booksharing67

תיכון העשר

Reads 707
Votes 81
Parts 7

Reads 707
Votes 81
Parts 7

אהבה אקראי הומור הרפתקה חברים מדעבדיוני מתח רומנטיקה

אסף סמית'-  פורץ על ברשת, כינוי endgame פרפקציוניסט

משי קריסטי-  בעלת משפחה גדולה וחברה שאוהבת ותומכת, אינה מפונקת.

 גב ג׳ונס- חבר טוב, אוהב את השטח אוהב לחימה בחרב, שובב מצחיק חברותי ונחמד.

סופי הייז- עשירה מפונקת ותשנא כל אחד שרק יעז לדבר איתה.

אלמוג קטלין- יתומה, שקטה, קיבלה הזדמנות שנייה.


 כל אחד שונה, אבל בכולם יש משהו אחד דומה, כולם הלכו לאותו תיכון, תיכון העשר, ושם הכל החל להשתבש...

מה משתבש?_את זה תצטרכו לגלות בעצמכם...All Rights Reserved

אהבה אקראי הומור הרפתקה חברים מדעבדיוני מתח רומנטיקה

Table of contents

7 parts

Sign up to add תיכון העשר to your library and receive updates

or

Content Guidelines

You may also like

The Kingdom ( Hebrew ) by 14O699

" אתה בסדר ? " הקול היה רך אך מחוספס " כ..כן אדוני " דמיאן התיישב על בירכיו והסתכל לצדדים. רואה שכולם מביטים בו עכשיו במבט פעור. ואז הוא הביט אל פרצופו של האדם מולו ..מבטיהם נפגשים. זה היה סבסטיאן. הבחור היה אגדה במחוז שלו. כולם דיברו עליו והעריצו אותו..כלומר..דמיאן לא ממש ..זה פחות העסיק אותו. אבל הוא זוכר אותו משער של מגזין לפני שנתיים. הוא לא השתנה הרבה. שיער שחור פרוע של ' לא אכפת לי ' אבל עדין איך שהוא 'מסודר' יפה. ועיניים אפורות עם נגיעות צהובות. אז הוא אמר שהוא היה בן 18. עכשיו הוא כנראה בן 20. פער לא קטן של 4 שנים בינהם. לא פלא שהוא הרגיש קטנציק ליד סבסטיאן..שהספיק כבר לפתח שרירים ובטן חטובה הוא נראה טוב . הוא היה גבוה ממנו בשני ראשים בערך. אולי קצת פחות... " אתה בטוח שאתה בסדר ? " סבסטיאן מביט בו במבט אפל ולא ברור ודמיאן חרד, לא מצליח לנתק את מבטו מהמבט של האלפא. ההרגשה הזאת מוזרה לדמיאן. הכל זועק וצועק שלהיות לידו זה לא המעשה הנכון. כל תא בגופו צועק לו לברוח. מה הוא עושה לעזאזל? הוא מנסה לבדוק אותו ? הוא מנסה לגרום לו לקבל עונש ?

קללה של אושר by peace_love1998

קללה של אושר או קללה של עצב? בלי הבטחות,אף אחד לא מבטיח שקללה יכולה להיות רעה ולהרוס הכל. קללה היא גם אהבה. המשך של הספר קללה √תכנים מיניים. √שפה גסה √דיבור מיני תאריך העלת הסיפור: 31/1/16

Horror Show by another4world

מופע אימים, קראו לזה ככה. לא הרבה היו הולכים אבל תמיד היו אומרים את אותו הדבר, מופע אימים. לא כולם שמעו על זה או יודעים מה זה, האמת, כמעט אף אחד לא יודע מה זה. אין מצב שמישהו שלא שייך לעולם התחתון ידע על הקיום של זה. אם המשטרה תדע על זה כולם יכולים ללכת לכלא או להישלח למוסדות של עבריינים או משוגעים. נערה, בת שבע עשרה, חדשה באזור, לא ידעה או הרגישה מאוימת על ידי אותו מקום ואחרי ריב עם ההורים שלה היא יצאה מהבית, לנקות את הראש כמו שהיא אמרה להם לפני שהלכה בכעס. כשנכנסה לאזור היא שמעה את הקולות המריעים והלכה עד למקור הקולות. כשנכנסה היא עשתה את הטעות הכי גדולה בחייה.

टमाटर by _fti_11

इंतज़ार

Ella Wood (Straight line) by JoeBrookeKenned

-"Ella wood, that story we never forget." ״אף פעם לא חשבתי שאמצא את עצמי במצב הזה, במצב שאני לא יותר מרק גופה.״ אלה ווד, כדי שתזכרו את השם הזה. אלה ווד מעולם לא הייתה ולעולם לא תיהיה יותר מרק נשמה מרחפת. #ראשון בסדרה(Straight line-קו ישר) #הספר השני - Scream of the devil #הספר השלישי - Popular girl #הספר הרביעי והאחרון - The last flower •••גמור••• -מבטיחה לא תצטערו. -הקריאה על אחריותכם בלבד. -יש שגיאות כתיב ושיתפנה לי זמן אני אתקן. -חלק (עונה) 1 ≫ ✓ חלק (עונה) 2 ≫ ✓ •••התחיל ב- 30.10.15••• © כל הזכויות שמורות לי.

ALONE by Thenewyou9078

הבטתי בו, על פניו היפות והמשורטטות, על עיניו היפות והנוצצות, ועל שפתיו הבולטות המגרות והמעוצבות. לא יכלתי לעצור את זה. זה קרה בשנייה. הוא הניף את ידו וסטר ללחיי, הרגשתי את לחיי מתחילה להאדים ולהתחמם. עכשיו, עיניו כבר לא היו יפות ונוצצות, הן היו בצבע כהה שביטא עד כמה הוא שונא אותי. ועכשיו, שפתיו כבר לא היו בולטות ומגרות, הן היו מתוחות בצורה זדונית, שעיוותה את כל יופיו. הוא נהנה מזה, מלראות אותי סובלת. שמעתי את מחיאות הכפיים מסביב ואת קריאות העידוד. אף פעם לא הבנתי למה ילדים כאלו אכזריים, ולמה הם מעודדים מקרים כאלו, כאילו משהו בהם ניצת, אבל אני כנראה גם בחיים לא אדע, כי אני לא בליגה שלהם. אני לא בליגה של אף-אחד. ~~~~~~~~~~~~~ אני לירז בת 16, וזה סיפור חיי.

חמה // 16+ // האנה בי קיי by Hanna_B_K

"כשאתה פורץ גבול אחד, אתה מאבד את כולם." אלכסנדרה מעיזה לראשונה מזה זמן רב לעזוב את חדרה הקטן, את משפחתה המפורקת ואת החיים האדוקים - לצאת לדרך חדשה. היא מנסה להשתחרר מהבושה, מהגבולות ומהצלב המרחף מעל ראשה. •תוכן מיני 16+ •פרקים ארוכים •טיוטה #2 הערה: הסיפור הוא מומצא לחלוטין, ולא נותן לגיטימציה לשלל הדברים המסופרים בו אלא מציג אותם ללא קשר לדעתי האישית.

הומופוביה by home67

"אמא מה זה לסבית?" אני שאלתי אותה מתישהו בכיתה ז " זה משהו שלא קיים, זה מחלת נפש שאנשים המציאו בדורות האחרונים" ואני זוכרת כמה נרגעתי אז, כי אם זה לא קיים , אז אני לא יכולה להיות כזאת . אז כל הרגשות האלה שיש לי לחברות שלי הם רק שלב וזה יעבור ..... זה לא שאני מאוהבת או משהו. הסיפןר הזה הוא לא סיפור אהבה הוא סיפור חיים של ילדה דתייה וטובה שמגלה שהיא סטייה ולא יודעת איך לאכןל את זה זה סיפור שמכיל בתוכו את הכאב והשבריריות של להיות משהו שכולם אןמרים לך שהןא מחלה זה סיפור על לב שנשבר שוב ושוב ושוב על אלוקים שהבטיח להושיע אבל השאיר אותך כל כך לבד זה סיפור על תקווה ועל חופש אני מצטערת מראש אם הצורה שבה אני אתנסח תצא כפגיעה בציבור הדתי או באלוקים אני אוהבת את שתיהם כל עוד הם רחוקים ממני

אֵלִי by Danamlb

אלינור כולם אומרים שקרני השמש צבעו את שיערה בעצמם, והים הכחול שטף את עיניה- היהלום של אילת ככה קוראים לה כולם. השמיים של אלי נופלים על ראשה כשאחיה, אהוב ליבה, שגידל אותה מאז היתה תינוקת- נהרג. השמיים של אלי נעלמים לגמרי כשעומרי, חברו הטוב, בו הייתה מאוהבת בסתר כל השנים משאיר אותה לבד בתוך כל הכאוס, ועוזב הרחק מעבר לים. אלי מוצאת את השמיים שלה מחדש בבית הכנסת. שמתקרבת לאלוהים ששוכן בהם. מנערת השמש הנצחית של העיר אילת היא הופכת להיות אשת משפחה ורעיה של רב. בוקר אחד היא קמה ובורחת חזרה אל החופים והים הפתוח הרחק מהקהילה הסגורה. על ידיה ביתה הקטנה ובליבה פחד שמאיים לשבור את כולה. אלי וייסמן, חוזרת לאילת כאלינור וסרמן . היא לא דומה לנערת השמש שהותירה מאחור. כעת, כל מבוקשה הוא לגונן על ביתה הקטנה ולשרוד את יום המחר. כך לפחות חשבה. עד שדמות מעברה הרחוק, זה שרוקן את המעט שנשאר בליבה חוזר יחד איתה אל נוף ילדותם. מי ידע שההסטוריה והעתיד גם יחד יכולים להשתנות בהווה אחד?

שונאים מאהבה by love4424

אוף אני פשוט שונאת אותך !! אתה הילד הכי מעצבן שפגשתי בחיים שלי לא ואת שיר המתיקות חושבת שהיא מושלמת אני לא יכולה לשמועה אותך יותר אולי תעוף מפה לא שואל אותך זה לא מקום שלך קמתי והעפתי לו צלחת ספגטי באותה עגבניות שלקחתי מחדר האוכל עליו בבבבת זוווווונה!!!!!!! הוא צעק אבל אני צחקתי והמשכתי ללכת

You may also like

Slide 1 of 10

The Kingdom ( Hebrew ) cover

קללה של אושר cover

Horror Show cover

Ella Wood (Straight line) cover

חמה // 16+ // האנה בי קיי cover

הומופוביה cover

שונאים מאהבה cover

The Kingdom ( Hebrew )

" אתה בסדר ? " הקול היה רך אך מחוספס " כ..כן אדוני " דמיאן התיישב על בירכיו והסתכל לצדדים. רואה שכולם מביטים בו עכשיו במבט פעור. ואז הוא הביט אל פרצופו של האדם מולו ..מבטיהם נפגשים. זה היה סבסטיאן. הבחור היה אגדה במחוז שלו. כולם דיברו עליו והעריצו אותו..כלומר..דמיאן לא ממש ..זה פחות העסיק אותו. אבל הוא זוכר אותו משער של מגזין לפני שנתיים. הוא לא השתנה הרבה. שיער שחור פרוע של ' לא אכפת לי ' אבל עדין איך שהוא 'מסודר' יפה. ועיניים אפורות עם נגיעות צהובות. אז הוא אמר שהוא היה בן 18. עכשיו הוא כנראה בן 20. פער לא קטן של 4 שנים בינהם. לא פלא שהוא הרגיש קטנציק ליד סבסטיאן..שהספיק כבר לפתח שרירים ובטן חטובה הוא נראה טוב . הוא היה גבוה ממנו בשני ראשים בערך. אולי קצת פחות... " אתה בטוח שאתה בסדר ? " סבסטיאן מביט בו במבט אפל ולא ברור ודמיאן חרד, לא מצליח לנתק את מבטו מהמבט של האלפא. ההרגשה הזאת מוזרה לדמיאן. הכל זועק וצועק שלהיות לידו זה לא המעשה הנכון. כל תא בגופו צועק לו לברוח. מה הוא עושה לעזאזל? הוא מנסה לבדוק אותו ? הוא מנסה לגרום לו לקבל עונש ?