אני בלי מסכות וכותרות... תראו אותי ללא הכותרות!

היי אני מעיין אור לוי, בת 20 מרחובות. התחלתי לכתוב מגיל מאוד צעיר כמובן שאחרי לין (אחותי התאומה) היא מחוננת ובגיל 4 היא ידעה לקרוא ולכתוב.
את זה התחלתי לכתוב רק מגיל 18 כשהתגייסתי לצהל. אני בת דודה של רן לוי החייל החטוף 14 שנים. נכון לעכשיו הוא בבית אבל כשהתחלתי לכתוב את זה הוא עדיין היה בשבי. למזלי יש לי את המשפחה הכי כיפית, חזקה ומגובשת בעולם. משפחה של פייטרים, מהתחלה ידענו גם בתור ילדים קטנים שהשבי של רן זה זמני ואנחנו נלחם בכל העולם בשבילו!
בתקופה שרן נחטף אני לין ובן דוד שלנו (אדם) היינו בני 5. וגדלנו עם הידיעה שיש לנו בן דוד גדול אי שם בלבנון.
לפני שנתיים וחצי כשאני כבר בטוחה שבנו כלום לא יפגע ושאנחנו את שלנו שילמנו בזה שרן בשבי, קורה אסון חיי והעולם שהכרתי עד עכשיו נחרב. הבן דוד הכי קרוב אלי, זה שבגיל שלי, החצי השלישי שלי נרצח בפארק מתחת לביתו. מאותו יום ידעתי שאני לא נשברת ושהכל קטן עלי ואני אקיים את הבקשה שלו, את הצוואה שלו. להילחם על כך שרן יחזור. להתגייס לצבא ולתרום באמת כי אין לנו ארץ אחרת!

מעיין היא דמות דמיונית כמו הסיפור על הבן דוד החטוף!