The face

"תביעי משאלה ליום הולדתך גרייס," אמרה האישה והרגישה הבן האדם הכי מאושר בעולם. אומנם גרייס היא לא בתה, אבל היא לא יודעת את זה וככה יוצא לה להגן על הילדה הכי יפה בכל העולם כולו. הילדה בעלת "הפנים".
"הלוואי שהייתי נראית אחרת והייתי יכולה לצאת מהמגדל בלי שכל האנשים ירצו לפגוע בי," אמרה גרייס בקול ועיניה הכחולות כמו אבן הספיר היו עצומות.
האישה צחקה ופיזרה את שערה הבלונדיני של גרייס באושר "לא אומרים משאלות בקול, אומרים אותן בלב. עכשיו המשאלה שלך לא תתגשם," גרייס צחקה גם כן וצחוקה היה הצחוק הכי יפה שהאישה שמעה מימיה. הכל בגרייס היה כל כך יפה עד שהוא השפיע על אנשים לרעה וכולם ניסו לפגוע בה.
"אני אוהבת אותך אמא," אמרה גרייס לאישה וחיוך עצוב עלה על פניה של האישה. אילו הייתה באמת האמא האמיתית שלה.
"אני אוהבת אותך יותר," אמרה האישה וחיבקה את גרייס.
"בלתי אפשרי," אמרה גרייס וחייכה בשלמות לעבר האישה. היא באמת ובתמים האמינה שזה הבית שלה והאמא שלה והחיים שהגורל הקצה לה, היא לא יכולה לדמיין לעצמה חיים אחרים.
החיים האמיתיים שלה.