רק לא זה (סיפור גמור)

היה זה יום יפה.
השמיים היו כחולים, צחים, וקרני השמש החמימות ריצדו בעליזות על פניהם של האנשים.
מדשאות הדשא היו נראות ירוקות ורעננות מתמיד, ועל העצים נראו טיפות מים קטנות, שקופות, שנתנו לכל זה נופך אלוהי.
אנשים חלפו ברחוב, מחייכים, מאושרים, מדברים אחד עם השני בחיוניות.
כן, היה זה יום יפה.
יום יפה מידי בשביל למות בו.

זה הספר הראשון שאני כותבת.. אז סורי מראש

שיפים:

נאמג'ין
מינהופ
ויקוק

זה הולך להיות סוטה
*נסיון התאבדות