אל האור

"זה בקשר לאמא שלך," שמעתי אותו אומר. קפאתי שוב. על אמא הוא אף פעם לא הסכים לספר לי. "אני...היא לא מה שאת חושבת שהיא." "נוטשת?" שאלתי והוא הצליח לצחוק בקול רועד. הוא נתן לי יד. "לא. ג'וליה, היא..היא....הייתה מדהימה. מקסימה. ממש מכשפת, אם אני יכול להגיד את זה עליה." הוא השתתק. "אני...אני לא יודע איך להגיד לך את זה. אבל הגעת לגיל שצריך, ואני, אם להודות באמת, לא רוצה להסתיר את זה יותר ממך גם. ג'וליה, את...את לא אנושית."

אזהרה! אם אתם נגד הקהילה הגאה הסיפור לא בשבילכם.

פאנפיק לדם האולימפוס.