הסיוטים שמעבר לפינה/קללת בית העץ
  • Reads 13
  • Votes 0
  • Parts 1
  • Reads 13
  • Votes 0
  • Parts 1
Ongoing, First published Feb 19, 2020
פרק 2: ילדת בית העץ
All Rights Reserved
Sign up to add הסיוטים שמעבר לפינה/קללת בית העץ to your library and receive updates
or
Content Guidelines
You may also like
דאונטאון - downtown by dawNEway
50 parts Complete
"מי לעזאזל לחץ על כפתור האושר במקום על כפתור ההשמה העצמית?" זאת הייתה השאלה האחרונה לפני שהכל התפרק לגמרי. ברוכים הבאים לדאונטאון - עולם שלם המתרחש מתחת לפני הקרקע, אגדה שנדמה ששכחו אותה בני האדם וגם האלים. בין תחנות רכבת נטושות, רציפים חשוכים וקרונות חלודים, מסתתרת קהילה חבויה, סודית ומרתקת. עשרות אנשים שנסיבות חייהם הביאו אותם לכאן, העבר שלהם הוכתם, ההווה מתמוסס בין הידיים והעתיד חסר סיכוי. אך כאן, בין הקרונות החלודים כולם מקבלים הזדמנות שווה וכאן גם נוצרה להם מטרה אחת משותפת: להפוך את המקום השבור הזה לבית. אריקה, יחד עם לוקה, לורה, אנסטסיה וג'ורג' הקטן, שוקדים כבר כמה שנים על בניית חייהם מחדש. הם שיפצו את הקרונות, האירו את המנהרות האפלות, והחזירו ניצוץ של תקווה למקום שאיש לא האמין בו, אך ממש כשהם חושבים שהם מצאו את מקומם ואת השלווה שמגיעה להם, בעיות מתחילות לצוץ. שקרים, בגידות ואהבות נכזבות מכתימים את הרציפים בדם, הלילות הפכו סוערים ולבנים והלב לא שקט. זאת לא הפעם הראשונה שמשברים נוצרים בעיר התחתית, אך הפעם - הפעם אפילו הקירות לא מחזיקים מעמד וכשהזמן מתקתק והכל מתפורר, נותר רק לשאול, מי יהיה הראשון שיגרום לדאונטאון ליפול?
You may also like
Slide 1 of 10
האקס השומר שלי cover
המשיכי לנשום cover
she is mine cover
LAILA cover
אמנזיה cover
דאונטאון - downtown cover
Never yours  cover
סיפורי סקס cover
His angel of death-מלאכית המוות שלו cover
Melody&Roei cover

האקס השומר שלי

10 parts Ongoing

איתן בראון החיים שלי תמיד היו על הקצה. אחרי שהיילי עזבה, הרגשתי כאילו כל מה שנוגע בי מתפורר. לקחתי את זה קשה, אבל הציניות תמיד הייתה כתר הגנה. חייתי בשגרה, בהימנעויות, כאילו אני יכול לברוח ממה שהיה, אבל הפגישה איתה שינתה הכל. היא עדיין שם, בתוך הראש שלי, כמו סימן שאלה שלא נפתר. עכשיו אני צריך להחליט - האם אני מוכן להילחם עלינו שוב, או ששני עולמות שונים יותר מדי בשבילו? היילי ווטסון עברו שש שנים, והייתי בטוחה שהעבר נשאר מאחור. פתחתי דלתות חדשות, בניתי חיים חדשים, והסתרתי את הכל. לא דיברתי עליו, לא רציתי לזכור אותו. אבל כשפגשתי אותו שוב, כל העולם שלי סבב אליי - הוא לא השתנה, ואני לא השתניתי. הרגשתי את זה ישר, את החיבור, את האנרגיה הישנה, וידעתי שאין דרך לברוח מהתשובות שאני חייבת לעצמי. הוא לא מוכן להודות בזה, אבל אני אעשה כל מה שצריך כדי שהוא יראה את זה.