לקחתי נשימה עמוקה, מכניסה את האוויר הקר של העונה לראותיי.
הלכתי ביער, בלילה החשוך כשרק העצים משמשים לי כמסתור והירח מאיר לי את הדרך...
זה הזכיר לי את ילדותי...בכול פעם שהסתבכתי בצרות הייתי בורחת מהבית והוא תמיד היה בא אחריי ומחזיר אותי, מתנהג כמו האח הגדול שמעולם לא היה לי ומחרפן אותי כול פעם מחדש אבל מעולם לא רציתי את עזרתו, אני לעולם לא אבקש עזרה מאלפא.
"לונה" קולו גרם לעורי לסמור בהתרגשות ושנאתי את ההשפעה שיש לו עליי.
רציתי לברוח ממנו אבל לפניי שהספקתי הוא אחז בידי ומשך אותי לכיוונו, מכריח אותי להסתובב אליו, עיניו הזהובות שידרו כעס ואני לא פחדתי, אפילו לא קצת כי זאת לא הייתה הפעם הראשונה....
לונה היא טובת לב ומרדנית שלא תעמוד בצד אם תיראה מישהו בצרה.
היא מתכחשת לטבע שלה, רוצה שיהיה שיוויון בין כולם ונלחמת כדי להראות שהיא חזקה למרות היותה אומגה.
לוקה הוא אלפא ובנו של ראש הלהקה.
כול זאבות הלהקה נופלות לרגליו והוא מחליף אותן כמו גרביים, נוהג בהן לא בכבוד מה שגורם ללונה להתחרפן ולנסות להילחם בו כול הזמן כדי להעמיד אותו במקומו.
אלפא שלא אכפת לו מאף אחד ואומגה קטנה שרוצה לחנך אותו מחדש אבל האם היא תצליח במטרתה או שגם היא תיפול ברשת שלו?