מאז שתומאס נולד, היה ברור לכולם איזה סוג של זאב הוא. העיניים התכולות הגדולות שהעניקו לו מראה תמים וילדותי, רעמת התלתלים הלבנים המלאכיים שעיטרה את ראשו והעובדה שכל ילד אחר בגילו היה גבוה ממנו לפחות בראש לא השאירו מקום לטעות. הוא היה אומגה בכל רמ"ח איבריו. אבל תומאס לא רצה להיות אומגה. הוא רצה להיות אלפא - כמו אביו. הוא רצה להיות חזק מספיק בשביל לגבור על כל בריון שניצב מולו. בעיקר הוא רצה לגבור על לוקאס בלוטרפילד - בן הכלאיים היחיד על פני האדמה, שילוב בין איש זאב לבין שד אינקובוס. עצמתי יותר ואכזרי יותר מכל יצור אחר שתומאס פגש בחייו. הוא שנא את לוקאס בלוטרפילד, ופחד ממנו פחד מוות. אלא שביום הולדתו השמונה עשר של תומאס, הכל השתנה.