אחי תפס בידי ומבלי ששמתי לב כבר נגררתי אחריו במהירות לקומה העליונה של ביתינו, טיפסנו במהירות בין המדרגות הלולייניות ונכנסנו לחדרו של אחי הבכור, אספנו במהירות את חפצינו המעטים שהיו חשובים לנו ודחפנו אותם לתוך תיק צד קטן. שמענו את הורינו דולקים אחרינו במעלה המדרגות במהירות, הבטתי בג'ואי בפחד בזמן שרץ לנעול את דלת חדרו, נשארנו חסרי אונים בחלל הגדול והחשוך מבלי יציאה. ג'ואי הסתכל סביבו בפראות אחר פתח יציאה אפשרי ועיניו נחו על חלון חדרו, מבטו עבר אליי ומיד הבנתי מה עובר בראשו "אבל מ-מה עם א-איאן?" התייפחתי, ראיתי כאב חולף בעיניו והוא הביט בי במבט חסר אונים "אנחנו לא יכולים להציל אותו" אמר ודמעה זלגה מעיניו, הרמתי את מבטי לעברו והנדתי בראשי במרץ "ל-לא! אני לא עוזבת בלעדיו" אך לגורל היו תוכניות אחרות ושמענו את הורינו מנסים לשבור את דלת החדר בפראות, אין לנו הרבה זמן. חייבים לברוח. ג'ואי רץ במהירות לעבר החלון בעוד תיק הצד תלוי ברפיון על זרועו והביט מטה "זה לא כל כך גבוה, אנחנו יכולים להצליח" אמר בקול רועד והביט בי, החבטות בדלת החדר גברו ושמענו את מנעול הדלת חורק תחת המשקל הגדול, אין לנו הרבה זמן. ג'ואי הרים אותי בזרועותיו החזקות והניף אותי מבעד לחלון בעודו קופץ יחד איתי, נחתנו על הרצפה הקשה אך מיד התרוממנו, אין